המחקר המקורי של ה-WHI סבל מבעיות מתודולוגיות קשות. גילן הממוצע של המשתתפות היה 63 – מבוגר משמעותית מהגיל שבו נשים מתחילות לרוב טיפול הורמונלי. גרוע מכך, החוקרים בחרו להבליט את "הסיכון היחסי", כשהם מנופפים בעלייה מפחידה של 26% בסיכון לסרטן השד. אלא ש"הסיכון המוחלט" היה מזערי: תוספת של שמונה נשים בלבד לכל 10,000 מדי שנה.
הכותרות זעקו סכנה, אך המספרים בפועל סיפרו סיפור מתון הרבה יותר. מחקרי המשך שפורסמו בשנים 2003 ו-2004 רק החמירו את הנזק, כשטענו לעלייה בסיכון לשבץ ולדמנציה, מה שהוביל את מנהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, להציב אזהרות חמורות על תכשירים מבוססי אסטרוגן.
האירוניה הטרגית היא שבדיוק בזמן שנשים ברחבי העולם השליכו את מדבקות ההורמונים לפח, המדע החל לגלות את תפקידו הקריטי של האסטרוגן בתפקוד המוח. מחקרים חדשים מהעת האחרונה, בהם מחקר מקיף מאוניברסיטת סטנפורד ומחקרים של מדענים בבריטניה, חושפים מציאות הפוכה לחלוטין. עבור קבוצה גדולה של נשים, אלו שעברו כריתת רחם ומקבלות טיפול מבוסס אסטרוגן בלבד – הטיפול דווקא מפחית משמעותית את הסיכון לפתח אלצהיימר ודמנציה.
התרעות פיקוד העורף