"אנחנו באוכלוסייה הערבית חווים את הגל הגועש של הגזענות שחצתה גבולות ומדרגות בכל הרבדים", אמר פרופ' עזאם. הוא המשיל את רוח הזמן הנוכחית למשל 'בגדי המלך החדשים'. "הפשיטו את המלך מבגדיו, ועכשיו מראים את הגזענות בריש גלי", אמר.
"אני לא יודע אם התופעה ממומנת או ממוסדת, אבל אין לה גינוי ברמה הממשלתית. הייתי מצפה שאם יש מתקפה גזענית נגד רופאים ערבים - ששר הבריאות יאמר את דברו. הייתי מצפה שאנשי הממסד הרפואי יקומו ויוקיעו, ויש רק קולות בודדים. ניתן לקרוא לתופעה הזאת תסמונת: אנשים מדברים בלי להניד עפעף, וזה נותן את אותותיו כפי שראינו עם הרופא בבית החולים אסף הרופא".
הוא ביקר בתקיפות פרסומים בתקשורת. "אני רואה מגמה אנטי ערבית. אומרים שרופאים ערבים מרעילים, הם רוצים לייהד את הרפואה - זה כבר סוג של אנטישמיות אנטי ערבית". כשנשאל האם הוא חש על בשרו את אותה גזענות, השיב פרופ' עזאם כי "ברמה האישית זה לא פוגש אותי ברמה היומיומית בעבודה, אבל תפיסת עולמי היא שאני אמור להיות רופא ברמה המקצועית והאנושית".
פורפ' עזאם נזכר בסיפור בו נתקל בגזענות באופן אישי: "מטופלת פגשה אותי במיון, והחלטנו לערוך לה ניתוח", סיפר. "ביום הניתוח היא אמרה: 'אני מקווה שאתה מנתח אותי, אמרו לי שיש כאן רופא ערבי. אם הוא נוגע בי, אני מיד עוזבת את בית החולים'. הסתכלתי עליה בפליאה, ואמרתי לה: 'את יודעת שהרופא הערבי הוא אני?' היא הייתה בהלם מוחלט. היא לא עזבה את בית החולים".