מעקב אחר האות: מהשומן ועד לגרד
החוקרים התמקדו בנגזרת של חומצה לינולאית, המכונה "חומצה 9-קטו-12,13-אפוקסי-אוקטדצנואית" (או בקיצור EKODE). חומר זה נמצא בריכוזים גבוהים בנגעי פסוריאזיס, והוכח כי הוא מעורר התנהגות של גרד בעכברים. בבני אדם ובמכרסמים, נוירונים תחושתיים ראשוניים המצויים בגנגליוני השורש הגביים (DRG) מבטאים תעלות יונים ספציפיות – ובהן TRPV1 ו-TRPA1 – המתווכות תחושות של כאב, חום וגרד.
באמצעות שימוש ב-EKODE, וכן בנוירונים מתוך גנגליוני השורש הגביים שנלקחו מעכברים ומבני אדם (בתרבית), גילו החוקרים את מסלול האיתות המקשר בין ה-EKODE – המגיע מהפריפריה (העור) – לבין חוט השדרה. תהליך זה מתרחש באמצעות נוירופפטיד ששמו BNP, הקשור באופן ספציפי לתגובת הגרד.
החוקרים מצאו למעשה כי ה-EKODE נקשר לקולטן ששמו GPR35, המצוי על גבי נוירונים תחושתיים, ומפעיל אותו. בתגובה, נוירונים אלה משחררים את ה-BNP, דבר המוביל להיווצרות תגובת הגרד. כמו כן, החוקרים אישרו כי הקולטן GPR35 מתבטא על גבי נוירונים תחושתיים מסוג TRPV1 ו-TRPA1, הן במכרסמים והן בבני אדם.
חסימת הקולטן מפחיתה את הגרד בעכברים
לאחר מכן, החוקרים בחנו כיצד המסלול פועל במודל עכבר של פסוריאזיס. הם השוו את תגובת הגירוד ל-EKODE בעכברים עם ובלי קולטן GPR35, ומצאו כי עכברים שאצלם הקולטן נחסם חוו פחות דלקת וגירוד מאשר אלו שהקולטן שלהם לא נחסם. הם עשו את אותו הדבר עם עכברים שנחסם אצלם הנוירופפטיד BNP, וראו גירוד ודלקת מופחתים באופן דומה למודל הפסוריאזיס. הם טיפלו גם במודל עכבר של אקזמה עם חוסם GPR35 - ומצאו כי תגובת הגירוד פחתה משמעותית גם במקרה זה.
החוקרים מקווים שהעבודה תוכל להוביל לטיפולים לפסוריאזיס ולמצבי גירוד כרוניים אחרים, כמו אטופיק דרמטיטיס, הן בתחומי האדם והן בתחומי הווטרינריה.
"העבודה מראה את החשיבות של GPR35, מכיוון שקולטן זה קשור לשתי מחלות שונות לחלוטין - אחת אוטואימונית ואחת אלרגית", אמר מישרה. "אבל בשתי המחלות מסלול הגירוד משתמש באותו קולטן, מה שאומר ש-GPR35 הוא מטרה טיפולית מבטיחה לשתי המחלות".
התרעות פיקוד העורף