המרכז החדש מבקש להעמיק את היכולות הקיימות במערכת בריאות הנפש ולחבר את ההתקדמות המשמעותית בזיהוי ובמניעת אובדנות עם יכולת קלינית מתקדמת לטפל באנשים במשבר, להפחית את כאבם הנפשי ולסייע להם לשוב למסלול של חיים, קשר ותקווה.
"במשך שנים השקענו מאמצים חשובים בזיהוי אנשים בסיכון אובדני, בפיתוח כלי הערכה ובהכשרת שומרי סף. אלה הישגים משמעותיים שאנחנו רוצים להמשיך ולחזק", אומר פרופ' לוי בלז. "אבל הזיהוי הוא תחילתו של תהליך. ברגע שאדם אומר לנו שהוא חושב על התאבדות, אנחנו צריכים לדעת הרבה יותר. להבין לעומק מה הביא אותו למקום הזה, מה קרס בעולמו, אילו קשרים נפגעו, מה הפך את הכאב לבלתי נסבל, ובעיקר כיצד אפשר לסייע לו לעבור תהליך אמיתי של שינוי וריפוי".
אחד האתגרים הגדולים בתחום הוא הקושי לנבא התנהגות אובדנית. המחקר מזהה גורמי סיכון רבים, ובהם דיכאון, טראומה, בדידות, אובדן וחוסר תקווה, אך היכולת לחזות מי ינסה להתאבד ומתי עדיין מוגבלת. לדברי פרופ' לוי בלז, ההבנה הזאת מחייבת לא רק לשכלל את יכולות הזיהוי, אלא גם להעמיק את ההבנה הקלינית ואת דרכי הטיפול.
"אדם במצב אובדני חווה לעיתים כאב נפשי עצום, תחושת מלכוד וייאוש שמצמצמים את יכולתו לראות עתיד אחר" הוא מסביר, "אבל לצד הרצון למות קיים פעמים רבות גם רצון עמוק להינצל. האמביוולנטיות הזאת היא פתח חשוב לטיפול. אנחנו רוצים לפתח דרכים מדויקות יותר להגיע אל האדם בתוך המשבר, להבין את עולמו הפנימי ולסייע לו לבנות מחדש את החיבורים שנפגעו: לעצמו, לאנשים המשמעותיים בחייו, לתחושת השייכות ולמשמעות של חייו".
הצורך הזה מקבל משנה חשיבות בצל המלחמה הממושכת. אף שעדיין אין נתונים המצביעים על עלייה מוכחת בשיעור ההתאבדויות בכלל האוכלוסייה, אנשי מקצוע חוששים מהשלכות מאוחרות של הטראומה, האובדן, השחיקה והמצוקה הנפשית המצטברת, שעלולות להתבטא בעלייה באובדנות החל משנת 2026 ובשנים שלאחריה.
בלב פעילות המרכז יעמוד פיתוח מודל אינטגרטיבי, מעמיק ומבוסס ראיות לטיפול באובדנות, שישלב ידע מחקרי מתקדם, התערבויות טיפוליות מוכחות וניסיון קליני מצטבר. המודל יכוון להבנה רחבה של המשבר האובדני, להפחתת הסיכון המיידי, לעבודה עם כאב נפשי וחוסר תקווה ולחיזוק תהליכים של קשר, משמעות ושיקום.
כדי להפוך את המודל ליכולת טיפולית ממשית, יפתח המרכז מערך סימולציה מתקדם המשלב בינה מלאכותית וטכנולוגיות למידה חדשניות. המטפלים יוכלו לתרגל מצבים קליניים מורכבים, לקבל משוב מקצועי ולשכלל את מיומנויותיהם. הסימולציות ישמשו גם כלי מרכזי בתהליך הפיתוח וההערכה של המודל עצמו.
"אפשר ללמוד הרבה מאוד על טיפול באובדנות, אבל ברגע האמת צריך לדעת איך להיות עם האדם, כיצד לשאול, איך להגיב, ואיך להוביל תהליך טיפולי גם בתוך חוסר ודאות גדול", אומר לוי בלז. "אנחנו רוצים לחבר בין ידע, התנסות חוזרת, הדרכה ומשוב, כך שאנשי מקצוע לא רק יכירו את המודלים הטיפוליים, אלא יידעו ליישם אותם ברמה גבוהה".
מאחורי הקמת המרכז עומד גם סיפור אנושי. בחודש נובמבר נפגש פרופ' לוי בלז בבוסטון עם זוג תורמים אמריקאים. בתום ארוחת ערב ארוכה אמרו לו השניים משפט אחד: "לך תחלום ותכתוב לנו את החלום שלך, את החזון שלך". "חזרתי הביתה והתחלתי לחלום על המרכז שהייתי רוצה להקים. חזון שלם על מקום שישלב את מיטב הידע המדעי עם הבנה עמוקה של האדם, עם לב במקום הנכון ועם מנהיגות פסיכולוגית רחבה. מקום שלא רק ילמד כיצד למנוע אובדנות, אלא כיצד לסייע לאנשים לשוב לחיים", הוא מספר.
כעבור שמונה חודשים הפך החלום למציאות, עם תרומה של כ-9 מיליון דולר מקרן Overlake האמריקאית, שתאפשר את הקמת המרכז והפעלתו בחמש השנים הקרובות.
המרכז מתכנן להכשיר אלפי אנשי ונשות מקצוע ברמות שונות של מומחיות, לצד פיתוח הכשרות לשומרי סף בקהילה, וקידום מודלים של התערבות וטיפול במערכות הבריאות, החינוך, הרווחה והביטחון.
המטרה הגדולה היא לייצר ארגונים וקהילות שהם "מודעי מניעת אובדנות" כך שכולם-החל מהפסיכולוגית ועד העובד בקבלה יהיו חלק ממערך מניעת אובדנות. בפעילותו יהיו שותפים רבים מאוניברסיטת חיפה, מהאקדמיה בישראל ובעולם, מהשדה הטיפולי ומהקהילות השונות בחברה הישראלית.
"מניעת אובדנות היא משימה של חברה שלמה", מסכם לוי בלז. "אנחנו צריכים אנשים שיידעו לזהות מצוקה, שלא יחששו לשאול ושיוכלו להושיט יד. אבל אנחנו צריכים גם מערכות טיפול שמסוגלות לפגוש את האדם ברגעיו הקשים ביותר, להבין את מלוא עוצמת המשבר ולהציע טיפול מעמיק שמאפשר שינוי. התאבדות אינה גזרת גורל. יש לנו ידע, יש לנו כלים, ויש לנו אחריות להמשיך ולפתח אותם. המרכז החדש הוא הזדמנות יוצאת דופן להפוך את הידע הזה לתקווה ממשית עבור אלפי אנשים ומשפחות".
התרעות פיקוד העורף