מחקר חדש חושף: השינוי בתזונה שעשוי להפחית תסמיני דיכאון וחרדה

נהוג לחשוב שתזונה משפיעה לא רק המשקל, אלא, גם על הכולסטרול והסוכר בדם. מחקר קליני חדש שפורסם בכתב העת הרפואי JAMA Psychiatry  מצא כי אנשים המתמודדים עם דיכאון חוו ירידה משמעותית בתסמיני הדיכאון והחרדה בתקופה שבה צמצמו את צריכת המזון האולטרה-מעובד. הממצאים מעוררים עניין באפשרות ששינוי בהרגלי האכילה עשוי לתרום גם לבריאות הנפש, אך החוקרים מדגישים כי עדיין מוקדם להסיק מסקנות טיפוליות.

כשאנחנו מרגישים עצובים, לחוצים או מותשים, לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו מול המקרר או שולחים יד לחטיף, לממתק או למזון מוכן. האוכל מספק נחמה זמינה, דורש מעט מאמץ ולעיתים מעניק תחושה רגעית של הקלה. אלא שבשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההבנה שהקשר בין אוכל למצב הרוח מורכב הרבה יותר: לא רק שהמצב הנפשי משפיע על מה שאנחנו בוחרים לאכול, ייתכן שגם המזון שאנחנו צורכים משפיע על האופן שבו אנחנו מרגישים.

"בקליניקה אני פוגש יותר ויותר מטופלים שמתארים שינוי במצב הרוח ובחרדה לאחר שהפחיתו מזון אולטרה מעובד, ומחקרים עדכניים מתחילים לתמוך בתחושה הזו: ירידה בצריכת מאכלים כאלה, כמו חטיפים תעשייתיים, משקאות ממותקים ובשרים מעובדים, נקשרה להפחתה בסימפטומים של דיכאון וחרדה", אומר יואב רודניקי, פסיכולוג קליני, מנהל מרפאת בריאות הנפש ילדים ונוער במחוז מרכז במאוחדת. "ההסבר המקובל מצביע על כמה מנגנונים משלימים, ובהם שינויים בהרכב חיידקי המעי, תנודות חדות ברמות הסוכר בדם והשפעה על איכות השינה".

בעוד שהשפעת התזונה על השמנה, סוכרת ומחלות לב מוכרת היטב, השאלה אם לתפריט היומי שלנו יש תפקיד גם בהתמודדות עם דיכאון וחרדה מעסיקה יותר ויותר חוקרים. במוקד העניין נמצא המזון האולטרה-מעובד, שהפך לחלק בלתי נפרד מהתזונה המודרנית: חטיפים, משקאות ממותקים, ממתקים, מאפים תעשייתיים וארוחות מוכנות מסוימות. אלה מוצרים שנועדו להיות זמינים, נוחים ולעיתים גם זולים, אך השפעתם האפשרית על הבריאות הנפשית עדיין נחקרת.

כעת, מחקר קליני חדש מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו  (UCSF) , שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry מספק ממצאים מסקרנים: כאשר אנשים שכבר אובחנו עם דיכאון הפחיתו משמעותית את כמות המזון האולטרה-מעובד בתפריט שלהם, נרשמה ירידה משמעותית בתסמיני הדיכאון והחרדה, בהשוואה לתקופה שבה המשיכו לאכול כרגיל.

במחקר השתתפו 20 מבוגרים, שגילם הממוצע כ־44, אשר אובחנו עם דיכאון, צרכו כמות גבוהה של מזון אולטרה-מעובד וסבלו לפחות מגורם סיכון מטבולי אחד, כמו עודף משקל, לחץ דם גבוה או רמות שומנים לא תקינות בדם. החוקרים ביקשו לבדוק שאלה פשוטה אך משמעותית: האם הפחתת מזון אולטרה-מעובד עשויה להיות מלווה בשיפור במצבם הנפשי של אנשים שכבר מתמודדים עם דיכאון?

לשם כך נבחנו אצל המשתתפים שתי תקופות: באחת הם המשיכו בתזונה הרגילה שלהם, ובשנייה הפחיתו באופן משמעותי את צריכת המזונות האולטרה-מעובדים. סדר התקופות נקבע באקראי, והמשתתפים התבקשו שלא לשנות במקביל את הטיפול התרופתי או הנפשי, את הפעילות הגופנית או את הרגלי השינה שלהם. 19 מתוך 20 המשתתפים השלימו את המחקר.

התוצאות: ירידה ניכרת במדדי הדיכאון והחרדה

הממצאים הצביעו על הבדלים משמעותיים בין שתי תקופות התזונה. במדד PHQ-9, המשמש להערכת חומרת תסמיני הדיכאון, התקבל ציון ממוצע של 5.53 בתקופה שבה הופחת המזון האולטרה-מעובד, לעומת 8.68 בתקופת התזונה הרגילה. במדד קליני נוסף להערכת דיכאון, MADRS, הפער היה גדול עוד יותר: הציון הממוצע ירד מ־18.9 בתקופת התזונה הרגילה ל־8.05 בתקופת הפחתת המזון האולטרה-מעובד. גם במדד החרדה GAD-7 נרשם הבדל מובהק סטטיסטית: ציון ממוצע של 4.63 בתקופת התזונה המופחתת, לעומת 7.37 בתקופת התזונה הרגילה.

במילים אחרות, אותם משתתפים דיווחו על תסמינים קלים יותר בתקופה שבה צרכו פחות מזון אולטרה-מעובד. הממצאים אינם מוכיחים שהתזונה לבדה אחראית לשיפור, אך הם מצביעים על כיוון מחקרי שעשוי להיות בעל משמעות עבור אנשים המתמודדים עם דיכאון.

החידוש במחקר הוא שהחוקרים לא הסתפקו בבדיקת קשר בין תזונה לדיכאון, כפי שנעשה במחקרים תצפיתיים קודמים, אלא בדקו באופן יזום מה קורה כאשר אנשים הסובלים מדיכאון משנים את הרגלי האכילה שלהם. לצד השיפור במדדים הנפשיים, המשתתפים הצליחו להפחית באופן ניכר את צריכת המזון האולטרה-מעובד, ואף דיווחו שהשינוי היה ישים ומועיל עבורם.

"כפסיכולוג אני מקפיד על זהירות. חלק גדול מהממצאים מבוסס על מחקרי תצפית, ואלה מתקשים להפריד בין התזונה לבין גורמים אחרים, כמו מצב סוציואקונומי, פעילות גופנית או היענות לטיפול", מוסיף רודניקי. "גם הכיוון הסיבתי אינו חד-משמעי, שכן אדם הסובל מדיכאון נוטה לבחור מזון נוח ומנחם. לכן אני רואה בשינוי תזונתי מרכיב תומך ולא תחליף לפסיכותרפיה או לטיפול תרופתי כשהם נדרשים. במובן הזה, התערבות תזונתית יכולה להוסיף לטיפול הנפשי, ולעיתים גם לתת למטופל תחושת שליטה ויכולת פעולה, שהיא בעצמה גורם מרפא."

בשורה התחתונה המחקר אינו מציע פתרון קסם לדיכאון, אבל הוא מעלה שאלה חשובה: האם לצד טיפול נפשי ותרופתי, גם מה שאנחנו מכניסים לעגלת הקניות יכול להפוך לכלי נוסף בשמירה על הבריאות הנפשית? כדי להשיב עליה יידרשו מחקרים גדולים וממושכים יותר.