ממצאי המחקר
במחקר מחקר שלב 3 מבוקר-פלצבו, השתתפו מבוגרים עם אפילפסיה מוקדית שחוו 4 התקפים מוקדיים או יותר בחודש, למרות טיפול יציב ב-1 עד 3 תרופות נוגדות-פרכוסים. המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבלת פלצבו, או אזטוקלנר במינון 15 מ"ג או 25 מ"ג, פעם ביום, בנוסף לטיפול התרופתי הקבוע שלהם, למשך 12 שבועות.
החוקרים בחנו כמדד תוצאה עיקרי את השינוי החציוני (באחוזים) בתדירות ההתקפים המוקדיים החודשיים ביחס לנתוני הבסיס, במהלך התקופה שבה המחקר התנהל במתכונת סמיות כפולה (double-blind). כמו כן, הוערכו בטיחות התרופה ומידת הסבילות כלפיה.
בקרב המשתתפים שקיבלו אזטוקלנר (במינון 15 מ"ג או 25 מ"ג) נרשמה ירידה משמעותית יותר בתדירות ההתקפים בהשוואה לקבוצת הפלצבו. השינוי החציוני (טווח בין-רבעוני) ביחס לנתוני הבסיס עמד על 10.4%- בקבוצת הפלצבו; 34.5%- בקבוצה שקיבלה 15 מ"ג אזטוקלנר; ו-53.2%- בקבוצה שקיבלה 25 מ"ג אזטוקלנר.
ממצאי הבטיחות הצביעו אף הם על כך שהתרופה הייתה, באופן כללי, בעלת פרופיל סבילות טוב. תופעות הלוואי השכיחות שנצפו – בהן סחרחורת, ישנוניות, כאב ראש ועייפות – היו דומות לאלו שדווחו במחקר קודם (שלב 2b).
השלכות קליניות
חולים רבים עם אפילפסיה מוקדית ממשיכים לחוות התקפים למרות התערבות תרופתית, דבר המדגיש את הצורך באפשרויות טיפוליות חדשות. הממצאים של המחקר מצביעים על כך שאזטוקלנר עשוי להיות אופציה משלימה יעילה למבוגרים עם התקפים מוקדיים מתמשכים, אם כי נתונים עתידיים ממחקר הרחבה פתוח יעריכו טוב יותר את עמידות הטיפול לטווח ארוך ואת תוצאות החופש מהתקפים.
פרשנות המומחים
הם סיכמו: "ממצאים אלה תומכים באזטוקלנר, פותח ערוצי KV7 חדשני, כתרופה נוגדת-פרכוסים יעילה ביותר מהדור הבא שעשויה לסייע בקידום הטיפול בחולים על ידי הרחבת אפשרויות הטיפול הזמינות לשיפור חייהם של אנשים עם אפילפסיה".