עוד בטרם שככה הסערה מהביקורת שמתחה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש, שלפיה אצבעה של המשטרה בנושא הארכות מעצר עד תום ההליכים קלה על ההדק, וכבר ניתן לספק דוגמה הממחישה את מדיניות המעצרים.



לילה שלם נאלצה אנג'ליקה לינצקיה לשהות בתא המעצר לאחר שהגיבה לניסיון לקחת ממנה את הכלבים שאימצה. היא הדפה את אחד האנשים סביבה, שהתברר אחר כך כשוטר מג"ב.



אין מחלוקת כי עיכובה וחקירתה של אנג'ליקה במשטרה היו ראויים. אין כל הצדקה לתקיפתו של איש חוק. אלא שקשה לא לתהות מדוע נדרשה אם חד־ הורית, ללא עבר פלילי, לבלות לילה שלם עם עברייניות, אף על פי שחקירתה הסתיימה שעות רבות לפני כן ומסוכנותה לציבור שואפת לאפס. יצוין כי למחרת בבוקר שוחררה לינצקיה לביתה לאחר שהחוקר המשטרתי התורן החליט כי אין טעם להביאה בפני שופט מעצרים. 


אף על פי שעברו שלוש שנים, כך טוענת לינצקיה, היא סוחבת איתה את הטראומה. כל לובש מדים מעורר בה בהלה. גופה רועד בכל פעם שהווטרינר של המועצה האזורית שבה היא מתגוררת מגיע לביקורת. בעוד כחודש היא תתמודד מול מושאי פחדיה בפתיחת המשפט נגדה בגין תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור.
 
"במשך ארבעה ימים לא יצאתי מהמיטה בגלל הטראומה של המעצר, חודשים אחר כך עמדתי בחלון ובהיתי החוצה כמו זומבי", אומרת לינצקיה, המתגוררת במושב משמרת. "כל חטאי הוא האהבה שלי לכלבים. אני לא יכולה לראות בעל חיים נטוש ולהתעלם, אבל במועצת לב השרון מגבילים אותי. אותו שוטר הגיע במפתיע, לבש מעיל שחור ללא סימן מזהה, וזו הסיבה שהשתוללתי. רק אחרי שהוא השכיב אותי על הקרקע ואזק אותי הבנתי מה קורה. למרות שכתב האישום הוא בעיני לא ראוי ולא במקום, אקח את ההזדמנות לעמוד בבית המשפט ולהאיר את עיני השופט לגבי היחס לבעלי החיים והתנהלותה של המשטרה מול אזרחים שאינם עבריינים. בחוץ יש חבורות פשע, אנסים, שודדים, אבל נראה שמבחינת השוטרים אני זו שצריכה להיזהר ממנה".
מבצע העלייה לישראל
ללינצקיה (45)יש סיפור חיים יוצא דופן שיהפוך בשנה הקרובה לספר. היא נולדה בקייב, אוקראינה, לאם שעזבה את האב בעודה בהריון. כאשר מלאו לה יומיים בלבד נשלחה למנזר, למרות יהדותה.
 
"לאמא לא היה כסף לגדל אותי, אז היא שלחה אותי למקום ששימש גם כבית יתומים", היא מגוללת את קורות חייה. "כשהייתי בת 4 ראיתי את אחת הנזירות מניחה מטבעות על השולחן, אז לקחתי אותם. חשבתי שאם אביא לאמא, אוכל להתגורר איתה בבית. שמחתי כשסילקו אותי מהמנזר בגלל הגניבה, אבל אמא כעסה והענישה אותי. לא היה מי שישמור עלי, אז היא הניחה כיסא ברחבה מחוץ לבניין וחייבה אותי לשבת שם כל בוקר עד שחזרה בערב הביתה.

באחד הימים אזרתי אומץ וחיטטתי בפחים. מצאתי מזוודה ישנה והכנסתי לתוכה חלקי צעצועים, כמו יד של בובה או גלגלים של אוטו. מבחינתי זה היה אוצר. כל יום שיחקתי עם המזוודה עד שאמא הגיעה".
 
כשהייתה בת חמש, קיבלה אמה דירת חדר מהמדינה, ולינצקיה נשלחה לבית הספר. היא שמחה על החברים החדשים, אולם אחד מהם אמר לה בארסיות כי היא יהודייה. "בשבילי זה היה שוק כי בקייב האנטישמית 'יהודי' זו קללה. הסתגרתי בבית תקופה ארוכה, ואמא החליטה לעזוב את קייב ולנסוע לאמריקה. יצאנו ליוגוסלביה ומשם לאוסטריה כדי לפגוש נציגים של ארגון הג'וינט. הם העבירו אותנו לאיטליה ושם חיכינו לפחות שנתיים עד שקיבלנו ויזה. באיטליה למדתי על חגים ועל מנהגים יהודיים. מאוד רציתי לעלות לישראל". 
 
כשבוע לפני הנסיעה הלכו השתיים להיפרד מהחבר האיטלקי של האם. זו הייתה שעת ערב מאוחרת. לינצקיה זוכרת כיצד התכוננו לחצות כביש רחב, דו־נתיבי. "ראיתי אור חזק ואחר כך חושך. כלי רכב פגע בנו והשאיר אותנו על הכביש, שבע שעות עד שמצאו אותנו. אמא נהרגה ואני הייתי חסרת הכרה. העבירו אותי לבית החולים עם פגיעת ראש קשה ועברתי מספר ניתוחים. לפני שהספקתי לחוות משפחה, נשארתי יתומה בת 10. אחד המתנדבים של הג'וינט אסף אותי אל ביתו. עם המשפחה שלו עליתי יותר מאוחר לישראל".
 
לארץ הגיעה לינצקיה בגיל 12. מיד היא הועברה לפנימיית הדסים. היא אומצה על ידי אריאלה פרידמן, פרופ' לפסיכולוגיה וסופרת מוערכת, שכתבה בין היתר את רבי המכר "באה מאהבה", "מחוברות" ו"נשים במלכוד". אף על פי ששנים רבות בילדותה היטלטלה ממקום למקום, ללא לימודים מסודרים, סיימה לינצקיה את בחינות הבגרות בארץ והתגייסה לצה"ל, כמדריכת ספורט ומש"קית יחסי ציבור.
 19 כלבים, תלונות רבות 
אהבתה של לינצקיה לכלבים החלה עם לידתו של בנה, תומר, היום בן 19. לראשונה הרגישה שיש לה משפחה משלה והאהבה פרצה ממנה. "במשך שנים התאכזבתי מבני אדם והרגשתי שהיחס מהחיות הוא אמיתי", היא מספרת על הרגש העז כלפי כלביה. "התגרשתי ועברתי למושב גאולים כדי שתהיה לי קרקע לגדל עליה כלבים. במקביל עבדתי כמדריכת פילאטיס וכמתקשרת. בכל מקום היו בעיות מצד השכנים ושוב נדדתי בין מספר יישובים. בשנת 2012 הגעתי לבית קטן בבני דרור. השכן המבוגר שלי לא אהב את הכלבים, ובארבע לפנות בוקר הוא היה דופק על הפחים עד שהנביחות היו מעירות את כל היישוב. ככה זה היה כל יום, הייתי מותשת. במשך חודשים לא ישנתי והייתי צריכה לדאוג לפרנסה, לתומר, לבית".
 
באותם ימים טיפלה לינצקיה ב־ 19 כלבים, דבר שהוביל לתלונות רבות מצד שכניה. המועצה האזורית לב השרון החליטה להעביר את מרביתם למכלאה. לבית הגיע הווטרינר של הרשות, מלווה בפקח. דין ודברים בינם לבין לינצקיה עלה לטונים גבוהים. "הם רצו לקחת כלבה מבוגרת שמלווה אותי מאז שתומר היה ילד, ואני התנגדתי", היא מספרת את גרסתה.

"הייתי מותשת ונרגשת ופתאום נכנס בינינו אדם שלא הכרתי, מכוון אצבע מול העיניים שלי וצועק עלי שאני פושעת. צעקתי עליו 'מי אתה, מי אתה' והוא לא ענה. צרחתי שיצא מהחצר ואז הוא תפס לי את היד. התפוצצתי. בכיתי ודחפתי אותו. מעולם לא הייתי אלימה, אבל אם מישהו פוגע בי אני מחזירה. לו הייתי מזהה שמדובר בשוטר הייתי מתנהגת אחרת, אבל התברר לי במי מדובר רק כאשר הוא השכיב אותי על הקרקע ושם עלי אזיקים".
 
על פי כתב האישום שהוגש נגד לינצקיה ביוני 2012 , עולה תיאור אירועים שונה לחלוטין. השוטר, כך נטען, הציג את עצמו מראש, אולם בתגובה קיללה אותו לינצקיה ובעטה בו מספר פעמים בבטנו. לפי כתב האישום, השוטר נאלץ לעצור אותה לאחר שהזהיר אותה מספר פעמים.
 
לינצקיה נלקחה מיד למשטרת כפר סבא. אף שחקירתה הסתיימה בשעות אחר הצהריים, ולכאורה ניתן היה לשחררה כבר אז בתנאים מגבילים, הוחלט להשאירה מאחורי סוגר ובריח. "מהבוקר ישבתי בתחנה, לא אכלתי ולא שתיתי", היא ממשיכה. "העבירו אותי לבית המעצר הדרים כאילו רצחתי מישהו. הסברתי שאני אם חד־הורית ושהילד נשאר לבד, אבל זה לא עניין אף אחד".
 
"המעצר לאורך כל הלילה היה מיותר", אומרת עו"ד לילך מאיר וולף, המייצגת את אנג'ליקה מטעם הסנגוריה הציבורית. "המקרה הזה מדגים אירועים רבים שאליהם מגיעים שוטרים, וכתוצאה משיקול דעת מוטעה וחוסר רגישות מסלימים את המצב. לו היה השוטר מתנהג ברגישות למצבה של אנג'ליקה, לא היו מתקיימים מעצר וכתב אישום מיותרים נגד אישה נורמטיבית. האינטרס הציבורי שבתקיפת שוטרים הנו להעמיד לדין את מי שמביעים זלזול וחוסר מורא מהחוק. החברה שלנו לא תצא נשכרת בשום צורה כשאם חד־הורית תורשע רק כי ניסתה לגונן על בעלי חיים".
"מטרד לשכנים"
מנכ"לית המועצה האזורית לב השרון, פנינה אמויאל משה, מסרה כי הרשות פועלת על פי חוק למניעת מטרדים ומפגעים ולהחזקת כלבים בהתאם לרישיון: "לאנג'ליקה יש רישיונות להחזיק תשעה כלבים, אולם גם הם אינם בתוקף. למרות התראות של וטרינר המועצה, היא אינה פועלת לחידושם. הכלבים מהווים מטרד לשכנים ולסביבה, גורמים נזקים למערכות ההשקיה בבית השכן ומסכנים את שלום הציבור. כנגד התושבת מוגשות תלונות חוזרות ונשנות מכל היישובים שבהם התגוררה בתחומי המועצה. עד עתה הושקעו משאבים רבים בטיפול בה".
 
תגובת משטרת ישראל: ״השוטר  שהגיע לאירוע היה לבוש מדי מג"ב ואף הזדהה בפני החשודה כשוטר. למרות זאת, הותקף על ידה תוך הטחת גידופים ועלבונות. לא נותרה לו ברירה אלא לעצור אותה, כמתחייב. עם הגעת החשודה לתחנה, החליט קצין החקירות על מעצרה לאחר בחינת החומר. כמקובל באירועים שבהם מתקיים חשד לתקיפת שוטרים, התיק בעניינה הועבר למח"ש וכן לפרקליטות״.