טלפון בתעסו-קו צלצל.על קו הטלפון היה ג', שנ-מצא מחוץ למעגל התעסוקה כבר תקופה ארוכה. לפני תקופת האבטלה עבד כמתכנת בחברה גדולה.
המתנדב אשר זוהר משחזר את אותה שיחה: ״חשתי את הייאוש והבלבול. הקשבתי בקשב רב. הבנתי היכן הקושי. ראשית, שיקפתי לו את מה ששמעתי מדבריו - הוא נמצא כרגע בתחושה שהוא כבר לא ראוי ולא מספיק שווה. הוא הסכים שהיה במצב חלש וחסר ביטחון. ביקשתי ממנו לנסות ולהיזכר בהצלחות שלו וממה הן נבעו. הרי לכל אחד מאיתנו יש הצלחות. לא תמיד אנחנו רואים אותן או זוכרים אותן״.
במהלך השיחות שלאחר מכן חידדו את הכישורים ואת החוזקות של ג'. ״שיפרנו את קורות החיים, עשינו סימולציות של ראיונות עבודה. משיחה לשיחה ראיתי שהוא שוב נפתח, מתחזק וחוזר להאמין בעצמו. ממקום כזה היה לו כבר הרבה יותר קל להציג את עצמו, ובאמת הוא התקבל לאחר זמן לא רב לעבודה במקצוע שלו. הוא גם חזר לעסוק בתחביב שלו, בצילום. אני מאמין שדבר מפרה דבר. בסוף התהליך הוא שלח לי מייל תודה עם מילים מאוד חמות, שמילא אותי בסיפוק עצום ובתחושה שהייתי בשבילו במקום הנכון ברגע הנכון״.
״למדתי שככל שהאדם נמצא תקופה ארוכה יותר מחוץ לתחום התעסוקה, כך הוא שוקע יותר לתוך ייאוש, והביטחון העצמי הולך ודועך. זהו תהליך שמשפיע עמוקות גם על המשפחה והסביבה הקרובה".