"לא יכולתי להסתדר עם גורודיש, אני הייתי הרבה יותר ישר ממנו, הוא לא הקפיד על אישורים, הוא אמר לי: ׳מנו, אם הם לא נותנים לנו אישור, בוא נעשה את זה לבד', ואני אף פעם לא הסכמתי למכור נשק בלי אישורים של משרד הביטחון״, אומר עמנואל שקד.
שלושה סוחרי נשק ישראלים עבדו ביחד באפריקה ובדרום אמריקה בחשאיות כמעט מוחלטת, עמנואל שקד, מנו, שהיה קצין צנחנים וחי"ר ראשי. שמואל גונן, גורודיש, שהיה אלוף פיקוד הדרום ופרש מהצבא אחרי מלחמת יום הכיפורים בעקבות דוח ועדת אגרנט, ואיש העסקים שמואל פלאטו־שרון.
עד שנפטר בספטמבר 91׳ גורודיש חזר ואמר בכמה הזדמנויות שהוא לא מכר נשק. בראיון שהעניק לאדם ברוך ב־87׳ בבאנגי שבקיסרות המרכז אפריקאית גורודיש אף הביע את סלידתו ממסחר בנשק, אמר שזה עסק לא נקי וכי יריביו במשרד הביטחון בכלל מנעו ממנו לסחור בנשק. כעת, בראיון בלעדי למוסף שקד טוען שהוא ביקר כמה פעמים עם גורודיש באפריקה וכי הם הצליחו למכור שם נשק והרוויחו הרבה מאוד כסף.
לא מסתכלת לכיוון שלו. שום הצעה. אנשי דיין התנגדו להעסיק אותי. כן, התנגדו בפועל, תקשיב לי, תקשיב ותאמין ותבין. לא נתנו לי לסחור בנשק. אני לא יכול להגיד לך לאיזה ארצות מכרתי נשק או רציתי למכור. היו נגדי, לא נתנו לי לעשות עסקאות, חסמו אותי. עזבתי את סחר הנשק״.
״הוא לא הצליח למצוא בישראל עבודה, אז הוא הלך למכור את הידע שלו. הוא הגיע לקיסרות המרכז אפריקאית כדי למכור נשק וקיבל שם זיכיון לכריית יהלומים. הוא לא מכר שם נשק אלא עסק בכריית יהלומים, וכל מה שקרה מסביב, את זה אני לא מכיר ולא יודע״.
הוא גרוש פעמיים, אב לארבעה, שלוש בנות ובן, יש לו תשעה נכדים, "עם אחד מהם נסעתי לא מזמן לאפריקה, בלי נשק ובלי כלום, סתם טיול, היה נהדר".
במרץ 91' גורודיש נפטר מהתקף לב במילנו. הוא קבור בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, ״הייתי ברכבת שנסעה קדימה״. הוא אמר לאדם ברוך ארבע שנים לפני שנפטר, ״והרכבת הזו עזבה אותי באמצע הדרך״.
התרעות פיקוד העורף