הלוויתו של השר אורי אורבך שהלך היום לעולמו (שני) נערכה בעיר מודיעין. בהלוויה נשאו דברים נשיא המדינה, ראובן ריבלין, וראש הממשלה, בנימין נתניהו. ריבלין כינה את אורבך ז"ל "ידיד נפש, רעי ואהובי".
בדברים שנשא נזכר ריבלין כיצד אמר אורבך בסוכות האחרון בביקור בבית הנשיא "אם יש לנשיא זמן - אשמח להיכנס אליו". ריבלין המשיך: "לנשיא היה זמן אלייך, גם כשלא היה נשיא. אורי הצנוע, ההגון, ישר הדרך, אני לא מוצא את המילים כמה אתה חסר לי ברגעים אלה. אני עומד ושואל איפה אורי. עם החיוך שובה הלב שלו. אורי, שלא היה כמותו להפיג את הכאב".
ריבלין המשיך ואמר: "חדרת ללב כולנו בחיוך וענווה. איך נפרדים מאורי כזה? שהיה בו עומק, תבונה, חדות, הרבה הומור. היו כאלה שלא הבינו את חוש ההומור שלך וזילזלו בו, לא האמינו שימני יכול להיות עם חוש הומור כה נפלא. סלחת להם אז ואני בטוח שגם עכשיו".
בהמשך התייחס הנשיא גם למחשבה שאורבך יצליח להתגבר על המחלה - "שתצחיק את מלאך המוות". הוא ציין את יכולותיו של אורבך לחבר ולהתקשר ולהתחבר וסיפר שהייתה לו "יכולת נדירה לאהוב, להכיל את מי שלא תמיד ידע להכיל אותך". הוא סיכם כי בימים האחרונים התפללו למען אורבך "יהודים ולא יהודים, בכל הנוסחים. ועכשיו ריבונו של עולם מקבל אותך אליו". הוא סיים את דבריו במילים "אתגעגע אליך מאד".
גם נתניהו נשא דברים בהלוויה וסיפר כי היה מכנה את אורבך "השר השנון". הוא סיפר כיצד היה שואל בישיבות הממשלה "מה יש לשר השנון לומר". הוא הוסיף כי באורבך לא הייתה טיפת רוע, וכיצד היה פורץ דרך בכתיבה ובתקשורת. "הוא סימן את הדרך לרבים מבני הציונות הדתית שנסעו בעקבותיו אל תוך שדות התקשורת והפנו אותה בכשרונם", ציין נתניהו. "הוא עצמו ידע לפעמים לדקור את מי שמקצין את השיח הציבורי מעבר למותר. הוא הוכיח שאין כל בעיה לחבר בין יהדות וישראליות, ציונות ודמוקרטיה".
ראש הממשלה הוסיף ותיאר את תחושת השליחות שהרגיש אורבך במהלך כהונתו כשר לאזרחים ותיקים: "הוא באמת האמין ב'אל-תשליכני לעת זקנה'. הוא ביקש לשפר את רמת החיים של האזרחים הותיקים והעולים החדשים. ברוב תקופת מחלתו הוא הקפיד להגיע לישיבות הממשלה, הוא לא תמיד דיבר, היה מחכה לסוף הדיון, אך כשכן השמיע את דעתו דבריו היו עדינים ומדוייקים".
נתניהו הוסיף: "אורי קיים את הכלל שלאנשי ציבור קשה לקיים- 'או שתגיד דבר חדש או שתגיד דבר ישן בדרך חדשה'. הוא קיים תמיד את הכלל הזה. אני לא חושב ששמעתי אותו אומר משהו לא מקורי. תמיד היה זיק של מחשבה ייחודית לו שהוא ביטא בדבריו. אורי לא נעלם כשעבר מהתקשורת לעשייה הציבורית, והוא לא ייעלם גם כעת. דמותו חקוקה ומילותיו ימשיכו להדהד וליצור קשרים של סובלנות בתוכנו".