צוות חוקרים באוניברסיטה העברית שבדק כיצד אפשר להיאבק בחיידקים שאינם ברי טיפול באמצעות אנטיביוטיקה, נדהם לאחרונה לגלות כי דווקא בביוב בירושלים נמצא חיידק שכזה, שבין היתר נתגלה גם בקרב חולים שאושפזו בבית חולים הדסה עין כרם בעיר.



החולים נאלצו לקבל טיפול רפואי בבית החולים לאחר שהתברר כי הטיפול האנטיביוטי לא יעיל במקרים שלהם. "בודדנו את החיידק הזה, השתלנו אותו בשיני אדם, ניסינו את הנוגדנים עד שמצאנו את המתאים וראינו שאכן מדובר בחיידק שיכול לנצח את האנטרקוקוס פקאליס - חיידק מעיים שכיח שנמצא בכל גוף ועלול להוות סכנת חיים במקרים מסוימים”, כך אמר אתמול ד”ר רונן חזן, מיקרוביולוג שערך את המחקר יחד עם החוקרות ד"ר נורית בייט, ד"ר שונית גלזר ועם הסטודנטים למחקר לירון כליפא, דניאל גלמן ויאיר ברוש.
 
תוצאות המחקר פורסמו לפני כמה ימים בכתב העת המדעי AEM . חזן הסביר כי כבר בחודשים הקרובים, “אנו ננסה את החיידק על חיות, ואז אולי נוכל לעבור לטפל באנשים. אם הכל יצלח, כמו שזה נראה בינתיים, נוכל לספק מענה חדש למחלה, וזה יוכל להקטין את מקרי המוות ממנה”.
 

המחלה שאליה מכוון חזן נגרמת מסיבוכים של האנטרקוקוס פקאליס, שנמצא, כך מתברר, בכל אחד ואחת מאיתנו: “זו הסיבה שסיבוכים של החיידק הזה נחשבים לנפוצים”, מסביר חזן, “אם הוא מגיע למקום שהוא לא צריך להיות בו, זו יכולה להיות צרה צרורה. זה יכול להיגמר בשלשולים ובמחלות ביניים, אבל אם החיידק הזה מגיע לדם זה אסון. בארה”ב גילו מאות אלפי מקרים של סיבוכים שנגרמו מהחיידק הזה. 20 אלף בני אדם שלקו במחלה לא הגיבו לטיפול באנטיביוטיקה. כ־ 6.5% מהמקרים של החולים בארה”ב, שבהם החיידק עמיד לאנטיביוטיקה, נגמרים במוות. גם בארץ יש מקרים שבהם האנטיביוטיקה פשוט לא עוזרת”.
 
בנקודה הזו עוצר חזן ומסביר כי בעשורים האחרונים הלך וגבר השימוש בתרופות אנטיביוטיות. מצד אחד, יעילותן לא הוטלה בספק מכיוון שהוכח שביכולתן לחסל מחלות הנגרמות על ידי חיידקים.
 
מצד שני, מצב של שימוש יתר בהן גרם להיווצרות חיידקים העמידים לתרופות האנטיביוטיות הקיימות, וכתוצאה מכך נוצרו מחלות שאין להן כיום מרפא. בניסיון למצוא פתרון לבעיה החדשה שנוצרה, חזרו החוקרים לשיטה ישנה שתופסת בחודשים האחרונים תאוצה שוב גם ברחבי העולם – טיפול בחיידקים על ידי בקטריופאג’ים  - וירוסים חיצוניים.

“ההנחה היא שלכל חיידק יש כ־ 200 פאג’ים שיכולים להוות נוגדן אליו. החוכמה היא לאתר אותם”, מסביר חזן, “כשהומצאו האנטיוביוטיקות, זנחו את הפתרון הזה, אבל כעת, כשהן הופכות ליעילות פחות בחלק מהמקרים, החלטנו לנסות לחזור אליה. היום יש לנו גם יותר כלים לבדוק את הגנים של הווירוסים ולוודא מראש שהם אינם אלימים ומסוכנים, דבר שפחדו ממנו בעבר”