הם משרתים בצבא והולכים לבית הכנסת, אבל גם נהנים מצ׳יזבורגר, לא מפעילים פלטה בשבת, לא חוגגים חנוכה ופורים, לא מניחים תפילין, מתפללים ללא נעליים, ומתחתנים ומתגרשים בתוך הקהילה. אלו היהודים הקראים. לאחרונה קיבל בג״ץ החלטה היסטורית מבע חינת הקהילה, כשקבע שבית הדין שלה יקבל תעודות הנושאות את סמל המדינה, וכי תעודות הגירושים של העדה תקפות. בכך, הופכים הקראים לבני הקהילה הלא האורתודוקסית היחידה שלה ניתנה האפשרות לבצע רישום נישואים בטקס דתי המוכר על ידי המדינה. וזאת לאחר סחבת של שנים.
עו״ד נריה הרואה (32), יו״ר המועצה העליונה של עמותת היהדות הקראית העולמית, מסביר כי מדובר בהכרה מפורשת של המדינה בכך שהקראים לא כפופים לבית הדין הרבני, ומכאן הכרה מפורשת של המדינה בעצמאות ובייחוד של העדה. זו משמעות הצהרתית עצומה, שכן בארבע השנים האחרונות לא מעט בעיות נחתו על הקהילה הקראית: הטלת קנס על איטליז וניסיון לאלץ את העדה להפסיק להשתמש במילה ״כשר״, הפחתת תקציב העדה בתהליך הדרגתי, הערמת קשיים עם תעודות נישואים ואחר כך עם תעודות גירושים. ״העניינים האלה לשמחתי נפתרו. כרגע המצב טוב יותר, למרות הקשיים״, אומר הרואה.
"יש הרבה עיוותים בתחומים של דת ומדינה בישראל. איך זה לא קרה עד היום? בעבר היה קצת היגיון במדינה. אף אחד לא העלה על דעתו לבוא ולאלץ ציבור שלם לנהוג בניגוד לאמונתו. הדבר הזה עולה מתוך פסק הדין. לצערי, בעקבות תהליכי משפטיזציה בחברה הסתכלו על העניינים בצורה יותר פורמלית. אולי יש פה עוד עניינים סמויים מהעין, כמו אינטרסים של הרבנות, וניסיון להפר את הסטטוס קוו ולפגוע בזכויות שלנו, אם כי קשה לי להאמין שיש רצון לפגוע בנו במזיד".
כיום, הקהילה מונה למעלה מ-40 אלף איש בישראל עם ריכוזים גדולים ברמלה, באשדוד, בירושלים, בבת ים, בראשון לציון, בקריית גת, באופקים, בבאר שבע ובמושבים מצליח ורנן. כעשרת אלפים קראים נוספים חיים בחו״ל, וכולם נוהגים לפי המסורת הקדומה של קיום מצוות התורה הכתובה ללא תוספת או השמטה.
לאחר הקמת מדינת ישראל עלו רוב היהודים הקראים ממצרים, מעיראק ומטורקיה לארץ ישראל. עלייתם לארץ התבססה על חוק השבות (המתיר לכל יהודי לעלות ולהתיישב בישראל), והתרחשה בשלושה גלים: הראשון מתחילת 1949 עד אמצע שנת 1950, השני בשנת 1955 והשלישי בשנים 1970-1969.
הקהילה מספקת לבניה את כל שירותי הדת שהציבור זקוק לו במעגל החיים - לרך הנולד טקס ברית מילה על ידי מוהלים מבני הקהילה, לבת שנולדה טקס קריאת שם, לימוד לבני מצווה, עריכת טקסי נישואים ברוח שוויונית בין גברים ונשים, הפעלת מועדוניות לבני הגיל השלישי ועוד. בכל יישוב הוקם ועד מקומי, אשר תוקצב על ידי המדינה כמו מועצה דתית (60% מהרשות המקומית ו-40% ממשרד הדתות).
״יש בורות מאוד גדולה״, מציין עו״ד הרואה, ״אנשים לא מבינים מהי היהדות הקראית. אם ביהדות הרבנית יש 70 פנים לתורה, ביהדות הקראית יש אמת אחת. אלוהים נתן תורה אחת עם פירוש אחד, ולפיו צריך ללכת. התורה היא הנחיות של אלוהים לאיך העולם צריך להתנהג, ואם זה ספר שאמור לכוון, יש מה שנכון לתורה ומה שלא נכון. במשנה, למשל, החכמים מתפלמסים בינם לבין עצמם, והתפיסה היסודית היא שיש הרבה דברים נכונים. אנחנו לא מקבלים את הסמכות של בני אדם לפסוק הלכות, כי אנחנו אומרים שאף אחד אינו נביא וכל אדם מועד לטעות. נוסח המקרא שאוחז בו כל עם ישראל הוא נוסח שנשמר על ידי הקראים. כתר ארם צובא, ספר התנ״ך שנחשב להכי מדויק בעולם, נכתב עבור הקהילה הקראית. כל שלושת הכתרים הכי מדויקים היו עבור הקהילה הקראית: כתב יד קהיר, כתב יד לנינגרד וכתב יד ארם צובא. כשמישהו בא ופותח תנ״ך, שידע שהוא פותח תנ״ך של קראים״.
״נכון. מבחינתי, לבוא ולהגיד אחרת, זה נשמע לא הגיוני. אנחנו רואים את עצמנו כיהדות הלגיטימית. כשאת שואלת אותי מי הרב הראשי, זה הרב משה פירוס. מבחינתי, הדרך של היהדות היא הדרך שלנו״.
התרעות פיקוד העורף