התינוק בן הארבעה חודשים שנמצא מת היום, לאחר שאימו אספה אותו מגן של עובדים זרים בשכונת התקווה בתל אביב, שם זרקור על התנאים הקשים השוררים ב"בייביסיטרים", המעונות לילדים חסרי המעמד, וגורמים לתחלואה מוגברת בקרבם. לרבים מהם אין מסגרת רפואית מוגדרת שתטפל בהם, והשילוב גורם לכך שבמקרים רבים עד שהם מגיעים לקבלת טיפול מצבם קטלני.

 ב-2001 חתמה המדינה על הסדר עם קופת החולים מאוחדת, שהייתה אמורה לבטח את הילדים. אבל תמורת השירות צריכים ההורים לשלם 195 ש"ח לחודש עבור ילד אחד ו -389 ש"ח עבור שני ילדים או יותר – סכומים שרוב המשפחות לא יכולות להרשות לעצמן. 
בעייתיות נוספת בביטוחים היא שהם לא מכסים טיפול בבעיות בריאות שהיו טרם ההצטרפות לביטוח, ונכנסים לתוקף רק חצי שנה לאחר ההצטרפות, גם אם מדובר בילד חדש – סעיפים שלא חלים על ילדים ישראלים. "אנחנו שומעים הרבה פעמים מההורים שהם לא יכולים להרשות לעצמם להוציא כל כך הרבה כסף כשהילדים בריאים", מספרת ד"ר עדיה ברקאי – לשעבר מנהלת המחלקה לאם וילד במשרד הבריאות וכיום מנהלת המרפאה הפתוחה לחסרי מעמד שמפעיל ארגון "רופאים לזכויות אדם" ביפו. 

 עוני ותנאים איומים. גן ילדים של פליטים בדרום תל אביב. צילום: אבשלום ששוני

 
מדו"ח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2013 עולה כי באותה שנה בוטחו בהסדר עם קופת החולים מאוחדת רק כשלושת אלפים ילדים חסרי מעמד. על פי ההערכות, זה מותיר יותר מ-60% מהקטינים חסרי המעמד ללא ביטוח.

" למרות העוני והתנאים האיומים במעונות אלו, אם היה להם ביטוח וההורים היו הולכים לרופאים בזמן, היה אפשר למנוע חלק מהמקרים", אומרת ד"ר ברקאי, "כל עוד זה לא קורה הפער גדל – אם בדרך כלל הורים ניגשים לרופא על כל סממן הכי קטן, פה מחכים ההורים עד שהמצב מחמיר. המרפאה שלנו פתוחה רק פעם בשבוע. יש מרפאה נוספת של משרד הבריאות שמתפקדת כמו חדר מיון ואת בתי החולים – אבל אלו לא מסגרות שמבצעות בדיקות שוטפות". 

 כ-5% מהילדים סבלו מעיכוב התפתחותי
המרפאה של רופאים לזכויות אדם פועלת מידי יום שישי. דו"ח שנערך שם על התפלגות הפניות למרפאה ב-2013-2014 מראה שהתחלואה הנפוצה ביותר בקרב הפעוטות חסרי המעמד הן מחלות בדרכי הנשימה העליונות והתחתונות, ממנה סבלו למעלה מ30% מהפעוטות.

לדברי ד"ר ברקאי, הצפיפות וההזנחה שמאפיינים את המסגרות בהן שוהים אותם ילדים, הם המובילים לחולי: "זיהומים בדרכי הנשימה נפוצים אצל ילדים בכלל, וידוע שבגילאים האלה כל נזלת מסתבכת הרבה יותר מהר ועלולה להפוך לדלקת ריאות או ברונכיטיס. אצלם בגלל התנאים "המיוחדים" לרעה מתרחשות עוד יותר הידבקויות והזנחה טיפולית. 
היא מוסיפה כי "יש תקנות שקבע משרד הבריאות לאיך צריכים להיות מעונות ילדים - מספר ילדים, מרחק בין המיטות ועוד. לא סתם גם משרד הבריאות חתום על התקנות האלה, הכל נעשה מסיבות בריאותיות – לשמור שמחלות לא יתפשטו וילדים לא יוזנחו ויהיו בסכנה ללקות בחנק ותופעות דומות".

 כ-5% מהילדים סבלו מעיכוב התפתחותי, שגם הוא לדבריה עלול לנבוע מהמסגרות: "הרבה מהילדים האלה לא מתפתחים על פי הצורה התקינה של התפתחות הילד. ידוע היום שתינוק קטן זקוק למרחב מחיה, לחיוך, תשומת לב וגירויים חושיים. הילדים האלה לא מקבלים את זה ואנחנו רואים את התוצאות של זה בשלבים מאוחרים יותר. מפנים אלינו ילדים כבר בגיל גן או בית ספר שלא מדברים, לא מחייכים, לא חברתיים, לא משחקים. זה תוצר של חוסר אימון, כי לא שיחקו איתם בילדותם. אבל זאת עוד אחרונת הבעיות שלנו – בינתיים אין להם אפילו מספיק אוכל ותנאים אלמנטאריים, אז את מי זה מעניין?". 
במשרד הבריאות מבטיחים שבקרוב נראה שיפור בתחום ביטוחי הבריאות. בחודש שעבר הסתיים מכרז נוסף בתחום, אליו ניגשו רק שתי קופות חולים - מאוחדת ולאומית. קופת החולים מאוחדת זכתה שוב במכרז, אבל עולה שאלה איך נבחר זוכה אם עדיין לא ברור בדיוק למשרד איזה תנאים היא תציע: ״למרות שסכום ההשתתפות העצמית של הילדים עדיין לא נקבע סופית, ברור שיהיה נמוך משמעותית מהסכום ששולם עד כה.  כמו כן בתנאי המכרז החדש, חלה הרחבה של המצבים בהם הקטין יקבל טיפול ביחס למצב רפואי קודם. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אפק, מברך על התהליך שיחד עם המרפאה שפתח משרד הבריאות בתחנה המרכזית, יסייע לשיפור הטיפול בחסרי המעמד",  נמסר מהמשרד.