יום אסל: המימונה שנותנת את התשובה הכי טובה לנתניהו

בעבר הרחוק, כשחשבנו על חגיגות המימונה, המסמנות את יציאתו של חג הפסח וסיום אכילת המצות, נכנסו בלוטות הרוק שלנו למצב של פעילות יתר וטעם של דבש הציף את הפה. בשנים האחרונות התלבשו נבחרי הציבור על יום חגם של עולי מרוקו כמו היה כנס פוליטי מכריע לפני בחירות. הם לא היססו להצטלם בגלבייה וטורבן, כשפניהם מציצים מעל מגש עתיר דברי מתיקה.

המרכז הרפורמי לדת ומדינה החליט להחזיר את האירוע הכה ישראלי אל מקורותיו העתיקים - ומקיים זו הפעם השנייה מימונה יהודית־ערבית משותפת. האירוע מקבל משמעות נוספת על רקע המתיחות שגרמו דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחשש מאחוז הצבעה גבוה במגזר הערבי ביום הבחירות וציין כי המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפי.

״על פי עדויות מהמאה ה־18, החג שימש לא רק לחיזוק הזהות של יהודי מרוקו, אלא גם להידוק הקשר עם שכניהם המוסלמים״, מסבירה נועה סתת, מנכ״לית המרכז ורבה רפורמית. ״החגיגה אפשרה את קידום היחסים עם הסביבה, תוך תחושת פיוס והפחתת האיבה בין שתי הדתות. למעשה, המוסלמים הם אלה שמסמלים את תחילת החג, והם אלה שהיו מביאים בעבר את הקמח הראשון שאחרי פסח, זה ששימש להכנת מופלטות, אחד הסמלים הבולטים במימונה.

״דבריו של נתניהו חשפו גזענות סמויה שהייתה במערכת הבחירות. אני עדיין שוקלת מהי התשובה המתאימה לדברים, אבל אין ספק שהמימונה המשותפת היא אחת התגובות. דברים כאלו מחזקים אותנו ואת הפעילות שלנו. ככל שגזענות יותר בוטה או יותר אלימה, כך יש יותר אנשים שרוצים להביע את תחושותיהם נגדה. אנחנו מאמינים שאלפים יגיעו״.

המימונה המשותפת תתקיים במוצאי שבת במתחם התחנה בירושלים וכן במשכנות רות דניאל ביפו, בנוכחות חברי הכנסת איימן עודה ודב חנין מהרשימה המשותפת. הכניסה ללא תשלום.

״בשנה שעברה השחיתו את השלטים שלנו בירושלים, ריססו בשחור את המשפטים שנכתבו בערבית. אנשי ארגון להב״ה הצהירו שיגיעו להפגין, אבל זה לא קרה. בחגיגות ביפו, המופתי עלה לדבר מול הקהל וכולם הקשיבו לו. הרי המשתתפים במימונה המשותפת אינם מגיע כדי לריב או כדי להתווכח על דעות פוליטיות. הם באים לשמוע מוזיקה, לשיר ולרקוד״.

״קשה להתעלם מהבחירות האחרונות ומהמבצע בעזה, בדיוק כמו שכולם זוכרים היטב את הרצח והחטיפה של שלושת הנערים היהודים ואת הרצח של הנער מוחמד אבו ח׳דיר. אין ספק שהאירועים האלה מביאים לקיטוב בעם, ואני מניחה שיש מי שחושש מהמפגש ומעדיף לא לשתף איתנו פעולה. עם זאת, יש ציבור גדול בארץ שמאמין כי חגיגות כאלה הן הדרך לתיקון, ולעתיד משותף טוב יותר. לא מעט אנשים סיפרו לנו על מערכת היחסים שהייתה להם עם המוסלמים עוד במרוקו. הם זוכרים כיצד הגיעו לבית של הסבא או של ההורים עם הקמח הראשון ביד. הסיפורים ריגשו אותנו. אנחנו מרגישים בשינוי וביחס של האנשים, כי המימונה בישראל הפכה בשנים האחרונות לסוג של קירוב בין אשכנזים ליהודי מרוקו, אבל לא לקירוב בין הדתות. אין בישראל אירוע דומה המאחד בין יהודים למוסלמים״.

״לא, צריך קמח בכמויות. המצרכים למזון ממומנים באמצעות תרומות״.

סתת, פעילה חברתית, מנהלת את המרכז בארבע השנים האחרונות, ובשנה שעברה הוסמכה לתפקיד רבה על ידי ההיברו יוניון קולג'. מהרגע ששמעה כי במרוקו נחגגה המימונה על ידי יהודים ומוסלמים בצוותא, סתת חיפשה אחר עדויות וחומר כתוב בנושא. ״למעשה, המימונה תוכננה כבר במאה ה-18 כהזדמנות למפגש בין יהודים ומוסלמים״, היא אומרת. ״החגיגה מציעה סוג של היפוך לסיפור יציאת מצרים. אם בפסח הסתגרו היהודים כל הלילה במטרה להפריד בינם לבין המצרים בזמן מכת בכורות, הרי שהסיפור המכונן של המימונה הוא הדלת הפתוחה לאורך כל הלילה וההזמנה לכל הדתות. אפילו הבגדים במימונה, הפז והטורבן, הם לבוש מוסלמי מסורתי, שנועד לטשטש את הגבולות ולפעול לקירוב בין שתי הדתות. היופי במימונה הוא הביטוי העמוק לקשר בין שתי התרבויות, השותפות האמיתית שיכולה להיות ביניהן לצד חיזוק ה׳אני היהודי'״. •