"אני זוכר שירדו גשמים גם ביום העצמאות ובשבועות, אבל לא מכה כמו עכשיו״, אומר חיימקה הוד, יו״ר אגודת החקלאים במטולה, דור שלישי במושבה. עבורו הגשם הוא ברכה, אבל אם הברד שהכה במרכז הארץ שלשום יצפין, הגידולים החקלאיים שלו צפויים להינזק. ״אנחנו מפחדים״, חיימקה מוסיף, ״הייתי עכשיו בבנימינה והברד כמעט שבר לי את השמשות״.
זו אומנם סופה חריגה, אבל לאלה שבטוחים שגורמי השמיים השתגעו יש זיכרון קצר, או שהם נולדו אחרי כמה מכות קור שחטפה המדינה. ״יש לנו נטייה לשכוח״, פוסק בץ. ״באפריל היה כבר שלג גם בירושלים, בליל הסדר 1949. כך קרה גם ב־1977 וב־1990, רק שאז ליל הסדר היה מוקדם, בסוף מרץ״.
״כן. יש תהליכים שקושרים את עליית גזי החממה לשינויים בתצורה של הזרימה האטמוספרית העולמית. זו גורמת לעלייה בהסתברות לאירועים כאלה״.
רוזנפלד מבהיר כי מערכת כמו זו הנוכחית לעולם תהיה אירוע חריג אם תתרחש בחודש אפריל: ״לא נקבל מבול בחודשי הקיץ, הוא יישאר יבש ולא יעזור כלום״.
״לכדור הארץ יש טבע משלו. ואנחנו, בני האדם, כמו קן נמלים אחד קטן בחצר״.
כאמור, הוא מודה שישנה עלייה במספר הסופות בעת האחרונה, אך מבקש להדגיש כי ״אם יורדים לעומקם של דברים, מתברר שהעלייה שנמדדת נובעת גם מכך שיש יותר אמצעי תצפית בשנים האחרונות. אם מסתכלים על מקרי טורנדו בארצות הברית במערב התיכון, ועכשיו בדיוק מתחילה עונת הטורנדו, יש עלייה הדרגתית בשכיחות המקרים ב-100 השנים האחרונות. אם לא תתאמץ יותר מדי, תגיד שיש עלייה. אלא שטורנדו לא מכסה מדינה שלמה אלא שטח קטן. אמצעי התצפית מתרבים והופכים נפוצים ולכן מגלים יותר טורנדו. אני לא שולל שבאמת יש עלייה במקרי טורנדו, אבל צריך להיזהר עם הקביעה״.
התרעות פיקוד העורף