אודליה כרמון, לנצח א' ממשרד התחבורה, סוחבת לאחרונה בטן מלאה על מערכת אכיפת החוק. מי שצעדה עם המשטרה והפרקליטות בדרך הארוכה שהובילה להרשעתו באונס של הנשיא לשעבר, משה קצב, מוצאת עצמה נאבקת מולם, לאחר שלא פתחו בחקירה במטרה למצוא מי עמד מאחורי הפצת הפרוטוקולים החסויים ובהם עדותה בבית המשפט.
למרות האיסור לפרסם עדויות של נפגעות תקיפה מינית, ועל אף שבית המשפט הורה שלא לעשות שימוש בדבריה של כרמון, הועלו חלקים מהעדות לרשת, תוך ציון מספר העמוד בפרוטוקול. לפני כשנה פנתה כרמון בתלונה אל נציבת הביקורת על התביעה בישראל, השופטת בדימוס הילה גרסטל, אלא שגם מכתבה של הנציבה, שנשלח באוגוסט 2014, טרם זכה למענה.
אלא שנראה כי החרון המתמשך הוציא מכרמון גם פרץ של יצירתיות. לאחר 25 שנים של עבודה כיועצת תקשורת ואסטרטגיה של פוליטיקאים, ביניהם בנימין נתניהו, דוד לוי ואריאל שרון, היא שוקדת בחודשים האחרונים על כתיבת מחזה מתח פוליטי שבמרכזו פרשת רצח. "אני אמנם רק בשלבים הראשונים של הכתיבה, אבל כל התסריט נמצא אצלי בראש", מספרת כרמון. "סביב הרצח יצופו כל המינויים הפוליטיים, הסודות שנשמרו בארון, האינטריגות, המזימות, גילויי הגזענות וההסכמים הקואליציוניים. זו תהיה דרמה עד לרגע האחרון, רק אז תיחשף דמותו של הרוצח".
"הבחירות בהחלט מספקות כר נרחב והמון צבע לכתיבה".
"לא".
"אין ספק שנתניהו הוא דמות מעוררת השראה, אבל אין לי כל רצון לעורר דיון נוסף בחייו האישיים. הוא היה הבוס המיתולוגי שלי ואני חבה לו רבות מבחינה קארמתית".
"זה יופיע, אבל לא במרכז העניינים. התככים והסחיטות באיומים סביב הרצח יהוו את העיקר. בדמיוני אני רואה מעין פרשת מתח בסגנון הסופרת אגתה כריסטי בתוספת ניחוח פוליטי ריאלי. כיום קיימים בתיאטרון או בטלוויזיה תוכניות המציגות את הפוליטיקה בצורה סאטירית, אבל אני מכוונת למשהו שונה ורציני, שיזכיר את ההצגה 'גורודיש'".
השוני תופס מקום מרכזי בחייה הנוכחיים של כרמון. לאחר שנתיים בהם הרגישה כי חייה מעוצבים על פי א' ממשרד התחבורה, היא מתכננת לצאת לדרך חדשה. "בשנים האחרונות התעסקתי בעיקר עם פרשת קצב, ייעצתי לקורבנות עבירות מין, הרצאתי וטיפלתי באבא שלי. בימים אלו הבשילו התנאים למעבר לשלב הבא בחיי. אני רוצה לכהן בתפקיד ציבורי עם נגיעה בינלאומית, בנושא זכויות אדם ונשים".
בשנתיים האחרונות הוסיפה כרמון לשלל תאריה גם תואר בפסיכותרפיה, ובמקביל לעבודתה כיועצת תקשורת ואסטרטגיה, היא מטפלת במתלוננות ומרצה בארץ ובעולם על עבודת מחקר שעשתה בנושא תגובה מושהית להטרדה מינית במקום העבודה. "בסוף 2010 נפל דבר בישראל ונשיא המדינה הורשע באונס ובהטרדה מינית", היא אומרת. "מאז נחשפו עשרות מקרים בהם מעורבים שוטרים, פוליטיקאים, ראשי ערים, מרצים באקדמיה ואפילו אנשי תקשורת. יש שיח ציבורי בלתי רגיל בנושא, אבל שום דבר לא השתנה כי הנשים עדיין שותקות ולא מתלוננות. רוב הפרשיות האחרונות נחשפו בשל חקירה או גורם שלישי, לא בגלל הנפגעות".
"ראשית, משום שנטל ההוכחה מוטל על הקורבן. אחר כך זו החשיפה. העובדה שמאי פתאל, מי שהתלוננה כנגד מג"ד גולני לירן חג'בי, החליטה להיחשף היא אינה רצונית. ישראל היא מקום קטן וכולם מכירים את כולם ואין ספק שסביבתה ידעה שמדובר בה. בנוסף, יחקרו את המשפחה שלך והחברים שלך, תיאלצי לחשוף פרטים מביכים בפני המשטרה, הפרקליטות ובית המשפט, ולשחזר שוב ושוב עם הטראומה. גם אין ערבות לתוצאת המשפט. המתלוננות צריכות להתמודד עם פגיעה בשם הטוב שלהן, עם בושה, חשדנות, חוסר אמון וגם עם קשיי פרנסה שנובעים מאיבוד מקום העבודה ומהצורך לשכור עורך דין. ויש גם את התדמית העצמית ואת רגשות האשם שלא מרפים, שאולי יכולת לעשות משהו אחרת".
"במקרה שלי זו הייתה חוסר מודעות, כי לא היה אז חוק כנגד הטרדה מינית ואנשים כמו קצב נחשבו לנודניקים ומציקים. חששתי לשמי הטוב והאמנתי בשמירה על דיסקרטיות המתחייבת מהעבודה עם שר בממשלה. הסיבה היחידה לחשיפה שלי היא ההשתלחות באורלי רביבו, א' מבית הנשיא. פשוט לא רציתי שתישאר לבד במערכה".
את השופטת גרסטל פגשה כרמון במקרה ביוני 2014, בכנס של לשכת עורכי הדין. "סיפרתי לה שפרקליטות המדינה מתעלמת מהמכתב שלי, אז היא שלחה לשי ניצן מכתב מטעמה", אומרת כרמון. "למרות שהפניה שלה הועברה באוגוסט שנה שעברה, טרם התקבלה תשובה. התנהלות זו רק מגבירה חששות של נפגעות ומונעת מהן להתלונן".
"אני אומרת לה רק את האמת, מסבירה על הקשיים ומשקפת תמונה של מערכת אכיפת החוק. אם נפגעת תחליט שלא להתלונן, זה בטח לא בגללי".
"לתת יותר אמון במתלוננות ולא להגיש כתבי אישום רק אם ההרשעה בטוחה. שיתנו לבית המשפט להחליט. הרי אף אישה שפויה לא תעבור את המשוכות הקשות מבלי שהיא דוברת אמת. בנוסף אני מצפה מהפרקליטות לתמוך במתלוננות גם לאחר הדיונים וההרשעה, כי הדרך לשם כרוכה בהקרבה נפשית, חברתית וכלכלית. ההפקרה הזו לאחר סיום המשפט, רק מזיקה".
תגובת משטרת ישראל: "אנו דוחים בתוקף את הטענות, כל שכן את ההכפשות האישיות חסרות השחר. התלונה המוזכרת טופלה באופן מקצועי, וההחלטה כי אין מקום לחקירה פלילית התקבלה לאחר בדיקה מעמיקה, בהתאם לתשתית הראייתית ומכלול הנסיבות והממצאים, לרבות הסרת הפרסומים, וזאת בשיתוף פעולה מקצועי עם גורמי הפרקליטות הרלוונטיים".
התרעות פיקוד העורף