מבקר המדינה מקדיש בדוח השנתי שלו פרק נרחב ומיוחד לקושי בישראל למצות זכויות סוציאליות מול גופי הממשלה, ביקורת נוקבת הנועצת מסמר נוסף בארון הקבורה של מדינת הרווחה הישראלית.



במוקד הביקורת נמצא המוסד לביטוח לאומי' אף שגופים נוספים, כמו משרדי הרווחה והבריאות ומחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, אינם חומקים מעינו הבוחנת. הביקורת נערכה בחודשים פברואר עד אוגוסט 2014 והעלתה ממצאים מדאיגים באשר למידת היעילות של קופת החיסכון הציבורית ליום סגריר, היא הביטוח הלאומי.



"זכויות כספיות בשווי של לפחות כ-300 מיליון ש"ח לא הועברו כנדרש לזכאים", קובע המבקר על תקופת הביקורת האמורה ומפרט: "כ-100 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאים לקצבת אבטלה וכ-35 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאיות לקצבת דמי לידה. נוסף על כך, על פי הערכות ביטוח לאומי, אשר שנויות במחלוקת מול צה"ל, כ-670 מיליון ש"ח לא הועברו לזכאים לגמלת מילואים" שאם כוללים אותה בחישוב, יוצא שהסכום ששכב בקופת הביטוח הלאומי ולא הועבר כנדרש לזכאים הגיע לכדי מיליארד ש"ח, לא פחות. 

המבקר עושה הנחה מסוימת למוסד לביטוח לאומי ומציין לשבח את תכניות העבודה של המוסד בדבר פנייה יזומה לציבור כדי לעודד את מיצוי הזכויות ולהקל הליכים בירוקרטיים, ועם זאת הוא מביע אי שביעות רצון מכך שרק ב-2008 החל ביטוח לאומי לחקור לעומק את התופעה של אי מיצוי זכויות וכי לא פעל לאתר ולנתח את החסמים למיצוין של ארבע מחמש הקצבאות שנבדקו, ולכן גם לא גיבש דרכים להסרתם.

המבקר מוצא לכך כמה סיבות שחלמאות ישראלית בירוקרטית בבסיסן, לדוגמא: "ביטוח לאומי אינו דורש מהמעסיקים לדווח דיווח חודשי שוטף כנדרש על שכרו של כל עובד בנפרד, ובפועל הוא מקבל דיווח על שכרם של רבים מהעובדים במשק עד שנה וחצי ממועד תשלום השכר, כיוון שהנתונים מועברים אליו מרשות המסים. זאת אף שקיימות בביטוח לאומי התשתיות הנדרשות לקליטת דיווח מכלל המעסיקים".

יוצא שאין לביטוח לאומי מידע עדכני על שכרם של כשלושה מיליון שכירים, שהם כ-85% מהעובדים השכירים במשק והיעדר דיווח חודשי של המעסיקים על השכר שהם משלמים לכל אחד מעובדיהם הוא חסם מרכזי למיצוי זכויות, כיוון שבהיעדר נתונים עדכניים על הכנסות האזרחים, ביטוח לאומי אינו יכול לפנות באופן יזום לזכאים לקצבאות ולהודיע להם על אי-מיצויה לכאורה של הזכות". 
עוד דוגמא פושעת לאי מיצוי זכויות של החלשים ביותר בחברה רק בגלל אי העברת מידע כראוי בין הרשויות הממשלתיות היא הקושי לקבל סיוע בשכר דירה – סיוע לו זכאים מקבלי קצבת הבטחת הכנסה או קצבת נכות. מדוח המבקר עולה כי כ-16 אלף מקבלי קצבת הבטחת הכנסה וכ-34 אלף מקבלי קצבת נכות אינם בעלי דירה, אינם גרים בדיור ציבורי ואינם מקבלים סיוע בשכר דירה.

מדוע? למשרד הבינוי אין נתונים לגביהם מהביטוח הלאומי, ולכן הוא אינו יכול לפנות אליהם כדי לנסות להביא לידי מיצוי זכויותיהם. גם משרד הרווחה ומחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, קובע המבקר, לא קבעו כללים שינחו את העובדים הסוציאליים לסייע למטופלים במיצוי זכויותיהם. רק ב-65 רשויות מקומיות מתוך 257 פועלים שירותי ייעוץ כאלה.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה לדוח: "בצד הליקויים אותם מונה דוח מבקר המדינה, אותם התחייבנו לתקן בהקדם, מציין המבקר (שלא כבשגרה בדוחות מבקר המדינה) בחיוב את פעילותנו הענפה בתחום מיצוי הזכויות: "ביטוח לאומי רואה בהגדלת השיעור של מיצוי הזכויות את אחד מתפקידיו. הוא מציין זאת בדוח השנתי שלו ובתוכניות העבודה שלו, ואף שילב זאת בחזון הארגון, שגיבש לראשונה בשנת 2013.

"יצוין כי בשנים האחרונות פועל ביטוח הלאומי למיצוי זכויות המבוטחים על פי גישה יוזמת ופרואקטיבית: הוא פונה למבוטחים רבים כדי שיגישו תביעה, משלם למבוטחים, על פי נתוניו יותר ממיליון תשלומים אוטומטיים בקצבאות השונות בלי לדרוש הגשת תביעה, ומקל הליכים ביורוקרטיים להגשת תביעות. כמו כן ביטוח לאומי משקיע משאבים רבים בבניית כלים וטכנולוגיות שיאפשרו לו להגדיל את מספר הקצבאות שישולמו באופן אוטומטי. משרד מבקר המדינה רואה לנכון לציין לחיוב את פעילותו של הביטוח הלאומי להגדלת שיעור מיצוי הזכויות".