משרד הרווחה אינו רווה נחת ממבקר המדינה.
"חברה בעלת חוסן לאומי נמדדת ביחסה לחלשים שבה, הן במתן שירותים ייחודיים והן בשילובם ובקיומם בכבוד בקהילה" כותב המבקר בפתיח לפרק העוסק בביקורת על תהליך פריסתן של המסגרות החוץ-ביתיות לאוכלוסיות מוחלשות בשנים האחרונות ואת סדרי תחזוקתן.
מדובר בבדיקת היחידות במשרד הרווחה האחראיות על מסגרות שילוב בקהילה (רובן כיום מופרטות) לעיוורים, לאוטיסטים, לבעלי התמכרויות ועוד. המבקר לא מכחיש כי קיימת גם בעיה חברתית-תרבותית במדינת ישראל שבה "הבריאים" פשוט אינם רוצים בשילובן של אוכלוסיות חלשות בסביבת המגורים שלהם: "השילוב בקהילה הגדיל את החיכוך עם התושבים ועורר מאבקים ציבוריים. משרד הרווחה הקים ועדה לבחינת דרכי ההתמודדות עם הסוגיה של פריסת המסגרות אשר פרסמה את מסקנותיה ביולי 2012 אבל המשרד מיישם רק את חלקן" כותב המבקר.
עוד עולה מבדיקת המבקר כי צוות שהיה אמור לדון בפריסה של המסגרות ובגיבוש ידע ומדיניות לשילוב מסגרות בקהילה, כלל לא התכנס במהלך 2014 כולה. מהבדיקה עולה עוד כי השילוב בקהילה אינו אחיד בלשון המעטה: "באזור מסוים בשכונת קריית חיים בחיפה יש 30 מסגרות סמוכות זו לזו, ובשני רחובות אחרים בחיפה יש שמונה וחמש מסגרות בהתאמה" לדוגמה. כך יוצא שבאזורים ושכונות חלשים ממילא, השילוב בקהילה גדול יותר מאשר בשכונות 'חזקות' בהן התושבים יוצאים נגד שילוב חלשים בקהילה.
התרעות פיקוד העורף