משנים את השיטה: גורו החינוך הפיני שבא לעשות לנו בית ספר

בכנס תל אביב לחינוך מתקדם יתארח היום הפרופסור הפיני פאסי סאלברג, מרצה באוניברסיטת הרווארד ומחבר הספר "לומדים מפינלנד". מובטח לכם שאחרי שעה של האזנה גם אתם תשאלו "אז למה לעזאזל אנחנו לא?".

"אם אתה כותב משהו ממה שאמרתי, אז תכתוב באותיות גדולות 'אי אפשר לעשות גזור-הדבק לאף תוכנית לימוד, או מדיניות של מדינה אחרת, ולחשוב שיהיו לך את אותן תוצאות'", הוא ביקש לקראת סיום השיחה הטלפונית שניהלנו. "חייבים להבין שאנחנו עדיין לא יודעים מה גורם לתוכנית הלימוד שלנו לעבוד. יש את קנדה, או סינגפור, שגם הצליחו, ושם סיפרו על הכשרת מורים ומנהלים מצוינים, אבל אולי זו גם התרבות. בפינלנד, למשל, משקיעים הרבה בבריאות הילד, אולי גם זה משפיע. אז לעשות גזור-הדבק זה מסוכן ואני לא ממליץ. מה שאני מציע לישראל זה ללמוד ממדינות אחרות ולאו דווקא מפינלנד. בספר שלי אני אומר 'אל תעתיקו אלא תנסו להבין כמה מהדברים שעזרו לנו לבנות מערכת חינוך'".

"בשנות השישים פינלנד הייתה בת 4.5 מיליון תושבים, בלי אוצרות כמו נפט, זהב ומינרלים. הייתה לנו שכנה, ברית המועצות, שלא הייתה כל כך ידידותית או יציבה. היינו צריכים למצוא דרך להישאר עצמאיים, חופשיים ובעלי זהות. הבנו שאם החינוך ישגשג גם אנחנו נהיה כמו מדינה מערבית מובילה. לא רצינו להיות כמו צרפת, או ארצות הברית, ששם חשוב שרק הטופ יהיה מחונך. הגענו למסקנה שכל ילד צריך להיות בעל השכלה כדי שנהיה מדינה בריאה".

פרופ' אלוני, ראש המכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים, אומר שגם אנחנו כבר היינו בדרך, אבל כמו תמיד, סבלנו מפנצ'ר קילומטר מהיעד.

הפרופ' הפיני לא שמע על הזעם המתפרץ של יוצאי אתיופיה. סיפרתי לו שאלה חלק מהפערים שיש היום בחברה הישראלית. "זה נכון שפינלנד היא מהמקרים הנדירים שבהם אין פער משמעותי בחינוך בין הלסינקי למקומות אחרים", הוא סיפר. "יש כמה סיבות לכך, אבל אולי העיקרית זו ההכשרה שהמורים עוברים, ולא משנה אם זה בלפלנד או בקצה אחר. זה גורם לכך שיש לך מורים טובים בכל חלק במדינה. אנחנו גם מעודדים מורים להגיע לחלקים הפחות מרכזיים, אפילו במשכורת יותר טובה. אני לא יודע איך זה יימשך כשבשנים האחרונות ההגירה מתרכזת בערים הגדולות. יתכן שזה ישפיע בעתיד".

"אני לא מומחה, אבל מכיר את הסטטיסטיקה. לישראל יש אתגרים שלפינלנד אין, אבל כשאתה מסתכל על המערכת שלכם - היא לא שוויונית. היא מיטיבה עם כאלה שבאים ממשפחות מלומדות ומבוססות, ממקום טוב, ופחות עם אלה שמגיעים ממקומות קשים. וישראל לא לבד, יש עוד הרבה מדינות כאלה".

בקדנציה של שר החינוך שי פירון, עניינו אותו במודל הפיני. הוסכם אפילו על פיילוט בשתי מועצות, יהודית וערבית, כשהפינים יתרמו את הידע ויעזרו ביישום. היו כבר פגישות, המועצה האזורית לב השרון נמצאת על הכוונת, מדברים על אפשרות של יציאה קרובה לדרך, אם כמובן גם כאן לא יגיע הפנצ'ר המאיים.

"נתחיל בצורה הדרגתית", אומר פרופ' אלוני. "עם פרנסי העיר, מנהלי מערכת החינוך. אחריהם מנהלי בתי הספר, הצוותים המובילים. המטרה היא לבנות תוך שנה את התשתית, הערכים, דרכי ההוראה, ויחד איתם להוביל פיילוט של שלוש-חמש שנים. לנסות לראות אם אפשר ליישם חלק מהתובנות כדי לשדרג את מערכת החינוך פה".