התאבדותו של המנהל מרשות האוכלוסין, בכיר השב"כ לשעבר, אריאל רוניס, גרר גל תגובות מעובדים שעבדו עמו ובכירים במגזר הציבורי.



גם שכניו של רוניס המתגוררים במרכז הוד השרון, סיפרו היום (ראשון) ל"מעריב" כי הם נדהמו כאשר שמעו שהוא שם קץ לחייו בדירה בקומה השנייה בה התגורר.



"הוא היה בחור שקט ונחמד. כל בוקר היה אומר שלום וממשיך לדרכו", סיפר אייל טוטי, הבעלים של פיצוציית "כיכר המזל" הסמוכה לחזית הבניין. "הוא היה צנוע ומופנם ותמיד דיבר באדיבות", הוסיף טוטי, "לפני כשנה וחצי הוא הוריד המון במשקל, כנראה בעקבות ניתוח קיצור קיבה. אני לא פסיכולוג, אבל קשה לי להאמין שזה רק בגלל הפייסבוק".



שכן נוסף בבניין סיפר: "אריאל היה בחור מדהים, צנוע ושקט. שכן נהדר, אדם משכיל ואינטליגנטי. ביום שישי ראיתי אותו חיוור מאוד ולא הבנתי מה קרה".



על הרגע הנוראי בו רוניס שם קץ לחייו, הוא סיפר: "שמעתי רעש וחשבתי שזו דלת שנפלה. אחרי זה שמעתי המולה בחדר המדרגות, כשהשוטרים ומתנדבי מד"א הגיעו".



כאמור, רוניס התאבד בירייה בביתו, לאחר שמעורבותו בפרשה סוקרה באופן נרחב בכלי התקשורת ובמהלכה הואשם בגזענות. 

בעמוד הפייסבוק שלו הוא כתב טרם מותו: "אותה גברת מאשימה אותי בגזענות. אמרתי לה שעד כאן. איני מוכן שתלך בכיוון הזה. לא אצלי בלשכה. לא כל דבר שאינו ניתן לך כמבוקשך הוא גזענות. לא עזר דבר והגברת המשיכה לצעוק כי מדובר בגזענות".

מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמנון בן עמי, התייחס להתאבדותו של רוניס ואמר: "מילים הורגות. האסון שפקד את משפחת רשות האוכלוסין וההגירה הכה בתדהמה את כולנו. חבר יקר ומנהל מוערך התקשה להתמודד עם השתלחות חסרת רסן החוצה כל קו אדום כלפי עובדי הרשות ועובדי שירות המדינה". 

בן עמי הוסיף: "עובדי רשות האוכלוסין וההגירה אינם גזענים, נאצים או רשעים, כפי שרבים מאיתנו שומעים מדי יום. גם עובדי הרשות הם בני אדם בעלי משפחות וילדים ורבים מהם רואים בעבודתם שליחות אישית וחברתית". 

בן עמי התייחס לביקורת שמופנת כלפי עובדי הרשות ואמר: "ההתלהמות וההכפשות היומיומיות עמן מתמודדים עובדי הרשות מחייבות דיון ציבורי נרחב, לגבי ההגנה שיש לתת לעובדי המדינה בכלל ועובדי הרשות בפרט וחציית קו אדום בהשתלחות האיומה שהביאה למעשה כה טראגי". 

בשב"כ התייחסו להתאבדותו של רוניס ז"ל: "שירות הביטחון הכללי קיבל בתדהמה את הבשורה הקשה על מותו של אריאל, מביע צער על לכתו בטרם עת ומשתתף בצער המשפחה".

הם הוסיפו כי "אריאל הוערך כאיש מקצוע מן המעלה הראשונה, מחויב למשימה, דבק במטרה וראה בעבודתו שליחות. במהלך שירותו היה אחראי למבצעי סיכול בארץ ובלבנון. במסגרת עבודתו בתחום שיקום הסייענים, פעל אריאל ללא לאות לשילובם של הסייענים בחברה הישראלית".