התאבדותו של בכיר רשות האוכלוסין אריאל רוניס אינה הפעם הראשונה שאדם שם קץ לחייו בעקבות פוסט שנכתב נגדו, וקרוב לוודאי שגם לא האחרונה. אחד המקרים המזעזעים ביותר בישראל אירע בינואר 2011: הנער דוד-אל (15) ממישור אדומים שם קץ לחייו בתלייה, לאחר שחבריו לבית הספר כתבו לו בפייסבוק מילים קשות ומבזות.
לפני שהתאבד סבל הנער גם מהתעללות פיזית ונפשית, והפוסט המשפיל שנכתב עליו היה בפועל המכה האחרונה, הדחיפה שדרדרה אותו מן הצוק אל התהום.
אמו, לימור מזרחי, שמעה בסוף השבוע על התאבדותו של רוניס וחשה כאב וזעם נוכח ההפקרות ברשת. "אחי סיפר לי מה קרה ואז נכנסתי לראות את הפוסט בפייסבוק של הבחור שהתאבד אתמול", סיפרה מזרחי אמש, "המקרה הזה החזיר אותי לשיחת הטלפון שבה קיבלתי את הבשורה על מותו של בני דוד-אל. זה כאב לב איום. הרי יכולנו לעצור את זה".
ארבע שנים וחצי חלפו מאז התאבדותו והיא מתקשה להמשיך הלאה. "כל מקרה כמו זה שהיה בסוף השבוע גורם לי צער וכאב", אמרה, "אני מתקשה לתאר במילים את התחושה. זה גורם לי כעס, תסכול ומחנק נוראים. מרתיח לחשוב איך אפשר כל כך בקלות לבצע לינץ' באדם.
"זה לא המקרה הראשון ולא השני, ולצערי גם לא האחרון. זה יכול להיגמר רק כשבפייסבוק יבינו שהם צריכים לקחת אחריות ולחסום את מי שמתנהל בצורה כזו. לא ייתכן שעושים לינץ' באדם ואין מי שיעצור את זה. צריך שיהיה אבא ואמא להתנהלות ברשת. נכון שאי אפשר לחנך את כל העולם, אבל אם יהיו חוק, מדיניות וגם הסברה כדי שאנשים לא יכתבו ברשת כל מה שעולה להם בראש, אפשר יהיה למנוע את המקרים האלה".