הטרגדיה שהתרחשה בערב חג השבועות בערד נשמעה מוכרת ללא מעט אנשים. מחקירת המשטרה עולה חשד כי בני זוג, בשנות השמונים לחייהם, הרגו את בנם החולה כדי לגאול אותו מייסוריו ולאחר מכן התאבדו. לפני כשנתיים וחצי עלה לכותרות סיפורו של ד"ר מרדכי שטלריד, שלבקשת בתו, קרן, חולה סופנית בסרטן, שם קץ לחייה ולאחר מכן לחייו.
כשאחיינית שלה חלתה בסרטן המעי הגס, היא כמובן תמכה גם בה, אבל דווקא במקרה הזה הסוף היה לא צפוי. "את קרן ליוויתי לא כאשת מקצוע אלא בתור בת משפחה", אומרת שטלריד. "ביקרתי אותה, באתי איתה לטיפולים. מכיוון שאבא שלה היה רופא, הנושא המקצועי היה מכוסה בצורה הטובה ביותר, אבל תחזוקת המשפחה לא הייתה קיימת. זו חוויה מאוד מטלטלת והמשפחה לא נעזרה באנשי מקצוע בתחום הרגשי. בשבוע האחרון לחייה, כשכבר היה ברור שימיה ספורים, ההורים פנו לעובדת הסוציאלית ושאלו אותה מה עכשיו. הבחורה הצעירה אמרה בתמימותה 'תשאלו את קרן, היא כבר תגיד לכם'. זו הייתה טעות. הם המבוגרים האחראים שצריכים לקבל החלטות שקולות. כששמענו מה קרה היינו בהלם. למרות שהרגשתי את המצוקה שלהם, לא דמיינתי שזה יגיע למעשים כאלה, שזה יהיה הפתרון שהם יבחרו בו".
"ללא ספק. זה היה מוות מיותר. מרדכי היה רופא דגול, הייתי גאה להיות שייכת למשפחה שלו. אנשים היו ניגשים אליי ומספרים לי איך הציל אותם. דווקא את הקרובה אליו ביותר לא הייתה לו דרך להציל. נתנו לו רק את האפשרות לחכות ולא לעשות דבר. זה גרם לו לנקוט בצעד קיצוני, שמנע ממנו להמשיך להעניק חיים לאנשים רבים וסיים גם את חייו שלו".
"נכון שהסיכויים הפוליטיים פחות גבוהים הפעם, אבל אני מתכוון לנסות להגיש את ההצעה שוב", אומר שלח. "אפנה לסגן השר ליצמן ואנסה להביא לתמיכתו. החקיקה שאני מציע מאוד מתונה, לא מדובר בהמתת חסד או סיוע להתאבדות, רק אפשרות לתת לחולה לבחור. ברור לי שיש רגישויות דתיות ופילוסופיות, אבל אנחנו חייבים להתמודד איתן ולהפסיק לטמון את הראש בחול. זו הדרך היחידה לדאוג שאירוע כמו בערד לא יחזור על עצמו".
אבל לא רק שיקולים הלכתיים מניעים את המתנגדים. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, טוען שישנם דרכים אחרות להקל על סבלם של החולים: "למה חולים סופניים מבקשים להתאבד? או שהם סובלים מדיכאון או מכאבים בלתי נסבלים. בשתי הסיבות אפשר לטפל באמצעות הרפואה, ולא צריך להגיע להמתה. תפקידם של רופאים הוא להאריך את חיי המטופלים, לכן אסור שהם יהיו אלא שיסייעו לסיים אותם. תמיד יש פתרון שעדיף על המוות. גם אם המדינה רוצה לאפשר לחולים סופניים לבחור בעצמם אם לחיות או למות, זה צריך להיעשות כמו בשווייץ - שם חברות מסחריות מביאות למותם של חולים, ללא מעורבות רופאים. זה מדרון חלקלק שאסור להיכנס אליו".
היא מוסיפה כי "זאת התורה כולה בעיניי. הכל עניין של חמלה. צריך להציג את כל האפשרויות להקל על הסבל בצורה שקולה, ולאפשר לאנשים להחליט ברוגע כיצד הם רוצים לחיות וכיצד הם רוצים למות. כך כל אחד יבחר יחד עם הקרובים לו את הדרך שלו, ואיך היא תסתיים".
התרעות פיקוד העורף