בועז (שם בדוי), בן 39 מהמרכז, בסך הכל יצא לדייט עם בחורה שהכיר ברשת. זה קרה לפני שנה. דייט אחד, לדבריו, שנגמר בנימה צורמת אחרי שהתעורר ביניהם וויכוח על רקע אידיאולוגי. הוא חשב שבכך יסתכם הסיפור, הם יפנו כל אחד לדרכו ולא ייפגשו שוב. לא היה לו מושג שהוא עומד למצוא את עצמו במרכזו של לינצ'טרנט אכזרי.
"יומיים אחרי שפגשתי אותה, פתאום ידידה שולחת לי צילום מסך מפוסט שהיא נתקלה בו בקבוצת פייסבוק סגורה לנשים", הוא מספר. "הבחורה שיצאתי איתה כתבה עליי שם וטענה, באופן מרומז אבל די ברור, שניסיתי לתקוף אותה מינית. אני זוכר את הרגע שקראתי את השורות האלה - אחר כך קראתי אותן עוד מיליון פעמים - והלב שלי צנח".
"שום דבר! לא הנחתי עליה יד, לא אמרתי שום דבר שיכול היה להתפרש באיזושהי צורה כהטרדה מינית. בסך הכל נפגשנו לבירה ודיברנו קצת, ואז התחלנו להתווכח על ענייני פמיניזם ושוביניזם והיא נורא התרגזה וקראה לי שוביניסט, כי אמרתי שאני עדיין חושב שלאישה יש את התפקידים שלה ולגבר את שלו. לרגע לא חשבתי שהרגזתי אותה עד כדי כך שהיא תרצה לנקום בי ולעשות לי שיימינג. בסך הכל יש לי דעה שונה משלה".
"אני בטוח שב-99 אחוז מהמקרים הפוסטים האלה נכונים ויש גברים שזה מגיע להם, אבל אני לא מסוגל לפגוע באישה או לכפות את עצמי. אחותי הקטנה עברה פגיעה מינית בילדותה ואני מאוד רגיש לנושא הזה. זה ממש הרס לי את החיים, לא יצאתי מהבית כמה שבועות, הרגשתי שכולם מצביעים עליי וקוראים לי 'אנס'. ".
"ממרחק, הפרספקטיבה משתנה ואני מבין שזה לא סוף העולם, אבל באותם ימים הרגשתי שעולמי חרב עליי ושאני לא אצליח להתאושש מזה. הייתי מבועת ואני עדיין. אני עדיין מפחד לתקשר עם נשים, ואנשים בכלל, ולא יוצא עם אף אחת ואין לי כוונה לעשות את זה בזמן הקרוב. אי אפשר לדעת מאיפה זה יבוא, מי יחליט להרוס אותך וישקר במצח נחושה רק כי הרגזת אותו. לא נראה לי שזה משהו שאפשר להתגבר עליו. בינתיים אני עדיין מתלבט אם לתבוע אותה או לא, נראה לי שהיא מעורערת בנפשה".
"בטח. אבל בשלב הזה אף אחת כבר לא רצתה לשמוע. כולן היו בטוחות שהיא צודקת ושאני האישה הרזה והרעה ששונאת נשים שמנות. וזה כל כך לא נכון ורחוק מהאמת, אבל להן לא היה אכפת. הן סימנו אותי כמטרה, וזהו. שיתפו את הפוסט במשך ימים ארוכים ולא הפסיקו לדבר עליי ולהשמיץ אותי".
"אין דרך יפה לנסח את זה - רציתי למות. בבת אחת חזרתי להיות ילדה בכיתה ג' שנמצאת בעיצומו של חרם, רק שהחרם הזה הוא ווירטואלי ואת רוב האנשים שלוקחים בו חלק אני בכלל לא מכירה. לא הפסקתי לבכות במשך ימים, הרגשתי שהשנאה שלהן חודרת לי מבעד לעור. זו הייתה תחושה איומה שאני מקווה לא להרגיש שוב לעולם. מאז השיימינג הזה אני לוקחת כדורים נגד חרדה וכדורי שינה, ורק ככה הצלחתי לצאת מזה ולחזור לחיים שלי. זה ריסק אותי לגמרי".
התרעות פיקוד העורף