אשת הפצוע: "כשנורה בראש הבנתי שהחיים שהכרתי כבר לא יחזרו"

לפני ארבעה חודשים נורה תומר מכלוף, מנהל סניף הגבייה בערוער, בידי מחמוד מסעד, איבד את מאור עיניו ונותר בהכרה חלקית. מאז יושבת ליד מיטתו בבית החולים אשתו יפית ואוספת כל סימן חיים ממנו

טל אריאל אמיר צילום: ללא
תומר מכלוף ואשתו
תומר מכלוף ואשתו | צילום: רענן כהן
2
גלריה

לפני כשבוע החליטה יפית מכלוף להגיע אל בית המשפט המחוזי בבאר שבע כדי להביט עמוק לתוך עיניו של האיש שירה במפתיע בראשו של בעלה, תומר, מנהל סניף הגבייה, האכיפה וההוצאה לפועל ביישוב הבדווי ערוער. היא נכנסה לאולם הדיונים, התיישבה על ספסלי העץ הארוכים והמתינה. ב

מוחה התרוצץ בליל של תהיות ומחשבות, שנדדו אל תומר, השוהה בבית החולים סורוקה במצב של הכרה חלקית, שיתוק בצדו הימני של גופו ולאחר שאיבד לחלוטין את מאור עיניו. יפית רצתה לדעת למה. מדוע כיוון מחמוד מסעד את אקדחו דווקא אל בעלה, שניסע לסייע לו. למרות שבכתב האישום נגד מסעד נטען ניסיון הרצח בוצע ממניעים פליליים, בטוחה יפית כי חוב של 2,000 שקל למועצה המקומית אינו הסיבה האמיתית. היא מאמינה כי היורה פגע בבעלה ולא בשאר הנוכחים משום שמדובר היה בפיגוע על רקע לאומני.

"הם אמרו שאין ראיות לטענה הזו כי ליורה אין רקע ביטחוני וכי הוא לא צעק משהו בנוסח אללה אכבר. אני לא מסכימה עם זה. היורה הוא אדם שאינו סובל ממצוקה כספית, אז לא נשמע הגיוני שהוא יירה בתומר בגלל סכום כסף נמוך. הרי מי שחתום על צווי העיקול הוא גזבר המועצה, אז מדוע לירות במנהל? בטח הוא אמר לעצמו 'מה אני צריך סכסוכים בין חמולות, אז עדיף לירות ביהודי היחידי שיש כאן'. היורה הגיע עם נשק דרוך מתוך מטרה לפגוע, וקשה לנו במשפחה לקלוט כיצד המשטרה לא רואה את המניע האמיתי. הוא עמד קרוב אל הגזבר ואל סגן ראש המועצה, אבל בחר להסתובב ולירות אל עבר האדם שהיה כי מרוחק ממנו. כשסיים הוא זרק את האקדח ולא המשיך לירות. הוא השלים את המשימה".


כעבור שלושה חודשים הוא נתן סימן ראשון של התאוששות. "לעולם לא אשכח את הרגע בו תומר הגיב אלי", רועד קולה של יפית. "עמדתי ליד המיטה שלו ובכיתי. ביקשתי ממנו שיגיב והחזקתי לו את היד. אמרתי 'נו תתעורר, תחזור אלי' ופתאום תומר לחץ לי את היד. בהתחלה חשבתי שאני מדמיינת. אחרי שהוא לחץ לי את היד שוב, צרחתי כמו מטורפת מההתרגשות".

תומר הספיק לשמש כמנהל הסניף בערוער רק חודשים ספורים. לפני כ-17 שנים הוא החל לעבוד כפקיד גבייה בחברת מילגם, המעניקה שירותים לרשויות המקומיות, ובתשע השנים האחרונות הוא משמש כמנהל. בתחילה עבד בבאר שבע, ולאחר מכן הקים את הסניף ביישוב הבדווי רהט. "תומר תמיד רצה לסייע לחלשים ובעיניו כל האנשים הם שווים", אומרת יפית. "פעם זרקו עליו ברהט טלפון, אבל הוא קיבל את זה בהבנה ואמר שלא קל לאנשים להתרגל לעובדה שהם כפופים לגוף של אכיפה. בעיניו, העבודה הייתה סוג של שליחות, למרות שהיא מסוכנת, אבל מעולם לא אמנתי שזה יתדרדר לירי ללא סיבה".

"הפקידות סיפרו לי ולמשפחה השתלשלות מעט שונה מהמתואר בכתב האישום. לדבריהן, תומר ישב לאכול איתן צהרים כאשר היורה נכנס והתווכח עם הגזבר וסגן ראש המועצה. רק כשהצעקות התגברו, תומר יצא לראות מה קורה. כשהבין שהוחלט לקיים ישיבה הוא רצה לחזור למקומו. זה היה הכי תמים, האיש הלא נכון במקום הלא נכון. הבנתי שהוא לא דיבר עם היורה, ומי שהחליט על העיקול היה בכלל הגזבר".

"נראה לך? מה פתאום. אני בטוחה שהם מרחמים על עצמם. לי ברור שהיורה ימציא בבית המשפט אין ספור גרסאות על מה שקרה, אבל אני מקווה שהחוק ימוצה עמו עד תום".

"זה בטח לא יגרום לי אושר עילאי, אבל לפחות אדע שהצדק נעשה, שלא היה כאן כישלון של מערכת המשפט. המחשבה שהיורה יצא מהסיפור הזה עם עונש קל גורמת לי לסיוטים בלילות".

סנגורו של מסעד, עו"ד יוסי זילברברג, בתגובה: "המעקלים התייצבו בבית של גרושתו של מרשי והוא הרגיש שמשפילים אותו. הוא רגיש לענייני כבוד ושלף את האקדח ברגע של ערפול. הוא תכנן להפחיד ולא לפגוע, ולכן זו הסיבה שירה רק ירייה אחת. אין פה כל רקע לאומני, כפי שהמשפחה טוענת, וגם במשטרה מאמינים שמדובר באירוע פלילי. בחקירה במשטרה הביעה מסעד חרטה והתנצל על הפגיעה במנהל הסניף".

תגיות:
ירי
/
פציעה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף