אחד החששות הגדולים של ישראל, בימים שקדמו למלחמת ששת הימים היתה שחיל האוויר המצרי יתקוף את הכור הגרעיני בדימונה. כך עולה ממסכים חדשים שמפרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, לציון 48 שנים לפרוץ המלחמה, שהחלה בחמישה ביוני 1967, עם הנחתת מכת המנע המפתיעה של חיל האוויר, שהשמיד תוך 3 שעות על הקרקע את רוב מטוסי חיל האוויר המצרי ופגע בשדות התעופה שלו.
זה אחד מהפרטים העולים מהמסמכים, סרטים ותמונות שמפרסם ארכיון צה"ל לציון 48 שנים למלחמת ששת הימים שנפתחה בחמישי ביוני 1967.
הישיבה נפתחה בדיווח של ראש אמ"ן אהרון יריב שאמר כי אחת האפשרויות היא שחיל האוויר המצרי יפעל ל"הנחתת מכה להשמדת דימונה ואולי גם שדות התעופה". בניית הכור בדימונה החלה ב-1958 והסתיימה ב-1961. על פי פרסומים זרים, ערב מלחמת ששת הימים היתה כבר בידי ישראל לפחות פצצת גרעין אחת.
מפקד חיל האוויר מרדכי הוד הוסיף כי מטוסי קרב מצריים הצליחו לחדור כמה פעמים לשטח ישראל לגיחות צילום של אתרים שונים בסביבות העיר אילת, ויעד נוסף שאנשי ארכיון צה"ל שחשפו את המסמכים, השחירו וצנזרו את שמו. אפשר רק להעריך, כפי שכבר פורסם בעבר כי מדובר בגיחות צילום של הכור.
בהמשך דבריו העריך יריב כי "אין בדעת ארצות הברית לפעול ברצינות לפריצת הסגר הימי (סגירת מיצרי טיראן וחסימת נתיב השיט לאילת –י.מ.) כמו כן אין בדעתה לעשות צעדים מרחיקי לכת בזמן הקרוב כדי לפתור את המצב שנוצר בינינו". עם זאת הוא הוסיף "מאידך חושבים אנו שארצות הברית מבינה שעלינו לפעול" וכי "מומחים אמריקניים סבורים שישראל יכולה לנצח במערכה". כמו כן קבע כי "נראה לנו שיש לא מעט אנשים במקומות חשובים בארצות הברית שהם רואים בפעולה ישראלית פתרון נוח לארצות הברית לצאת מהסבך הזה".
את דבריו אלה אפשר לפרש כהבנה בישראל כי הממשל האמריקני בעצם העניק "אור צהוב" לצה"ל לצאת למלחמה.
אך שרים בממשלה מיאנו להשתכנע. הם בקשו לדעת אם יש סכנה שרוסיה תתערב במלחמה לטובת המצרים. רבין הסביר כי "אם האמריקנים לא יתערבו ונבנה את העניין נכון – אין שום סכנה שהרוסים יתערבו התערבות צבאית".
מנחם בגין, שהצטרף גם הוא יום קודם לכן לממשלה, יחד עם שר נוסף מגח"ל (גוש חרות –ליברלים, שהיה המסד בהמשך להקמת הליכוד –י.מ.) בקש לשמוע את הערכת מפקד חיל האוויר. רבין התערב וקבע: "לא הייתי מציע עתה כניסה לתכנית". לפיכך מסר הוד רק נתונים כללים על יחסי הכוחות של חיל האוויר הישראלי מול המצרי "למצרים פחות מטוסים מאשר לנו".
שר הפנים משה חיים שפירא מהמפד"ל, נשמע שואל: "מה ההגנה על הערים שלנו מפני הפצצות" והוד משיב לו: "עד היום ההגנה הטובה ביותר מפני ההתקפה היתה כושר ההרתעה של חיל האוויר וכזאת היא גם כיום" והוא מוסיף :"חיל האוויר מוכן לפעולה מידית".
לוי אשכול מתערב בדיון ומדבריו ניכר כי הוא עדיין מתלבט, מהסס ואינו מוכן שתתקבל החלטה מידית לצאת למלחמה. דבריו מקוממים כמה מהאלופים.
משה דיין נוטל את רשות הדבור ומסביר שהיעד של המלחמה הוא לסיים את המערכה כמו במבצע סיני תוך שישה ימים, ובזמן זה "למגר את הכוח העיקרי, של צבא מצרים ואחר כך לכבוש את שארם א-שייח, ואפשר לעשות זאת". בהמשך דבריו הוא שואל: "המטה הכללי לא קבל הסבר למה אנו מחכים" ומוסיף בציניות אופיינית "אני מבין שאנו מחכים למשהו אם כן תוציאו את הסוד ונדע למה אנו מחכים".
ראש הממשלה מנסה לצנן את דמם החם של דיין, והאלופים הששים אלי קרב ומביע דאגה מתגובת ברית המועצות, ש"יתכן שלא תעשה כלום ויתכן שתעשה והיא יכולה לעשות". בהמשך הוא מסכם: "אם לא הסברתי עד עכשיו את הדבר (ההמתנה – י.מ.) לא אסביר עוד. אנו רוצים להחדיר לאוזנו של ג'ונסון (לינדון, נשיא ארצות הברית –י.מ.) שלא יאמר שרימינו אותו. כי אולי עוד נזדקק לו. הלוואי ולא נזדקק לו באמצע המערכה".
הישיבה מתפזרת בלי כל החלטה. כעבור יומיים מקבלת ממשלת אשכול את ההחלטה ומורה לצה"ל לפתוח במלחמה, ששינתה ומשנה עד היום לטוב ולרע את תולדות מדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף