אחד החששות הגדולים של ישראל, בימים שקדמו למלחמת ששת הימים היתה שחיל האוויר המצרי יתקוף את הכור הגרעיני בדימונה. כך עולה ממסכים חדשים שמפרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, לציון 48 שנים לפרוץ המלחמה, שהחלה בחמישה ביוני 1967, עם הנחתת מכת המנע המפתיעה של חיל האוויר, שהשמיד תוך 3 שעות על הקרקע את רוב מטוסי חיל האוויר המצרי ופגע בשדות התעופה שלו.
זה אחד מהפרטים העולים מהמסמכים, סרטים ותמונות שמפרסם ארכיון צה"ל לציון 48 שנים למלחמת ששת הימים שנפתחה בחמישי ביוני 1967.
בשני ליוני 1967 התכנסה ועדת השרים לענייני ביטחון (הקבינט) לישיבה דרמטית בהשתתפות אלופי המטה הכללי. הישיבה היתה מתוחה ביותר ונמשכה שעתיים וחצי. השתתף בה גם משה דיין שיום קודם לכן מונה לשר הביטחון, לאחר שראש הממשלה לוי אשכול נאלץ לוותר על התפקיד, בלחץ דעת הקהל ובעקבות נאום שנשא בשידור חי ב"קול ישראל", שבמהלכו התבלבל וגימגם.כמו כן נכח בה מנחם בגין שיחד עם חברו יוסף ספיר הצטרפו מטעם גוש חרות ליברלים (גח"ל המסד שעליו הוקם הליכוד) הצטרפו לממשלת הליכוד הלאומי, כפי שהיא נקראה אז.


יחידת טנקים במלחמת ששת הימים. צילום: לע"מ 

זו היתה "תקופת ההמתנה", כפי שכונו השבועות שהחלו עם כניסת צבא מצרים לסיני ב-17 במאי ואחר כך סגירת מיצרי טיראן מול שארם א-שייח, סילוק כוח החירום של משקיפי האו"ם וכל זאת תוך הפרת הסכם בינלאומי שהושג לאחר מבצע סיני ב-1957. ישראל גייסה מילואים וריכזה כוחות בגבול סיני, ובשל כך שותק בחלקו המשק הישראלי. הישיבה זכתה לימים גם לשם "מרד האלופים", משום שחלק מהאלופים תבעו מאשכול והממשלה לקבל החלטה ומיד לצאת למלחמה.

מהישיבה עולה: ארצות הברית נתנה "אור צהוב" לצה"ל לצאת למלחמה 

הישיבה נפתחה בדיווח של ראש אמ"ן אהרון יריב שאמר כי אחת האפשרויות היא שחיל האוויר המצרי יפעל ל"הנחתת מכה להשמדת דימונה ואולי גם שדות התעופה". בניית הכור בדימונה החלה ב-1958 והסתיימה ב-1961. על פי פרסומים זרים, ערב מלחמת ששת הימים היתה כבר בידי ישראל לפחות פצצת גרעין אחת.
מפקד חיל האוויר מרדכי הוד הוסיף כי מטוסי קרב מצריים הצליחו לחדור כמה פעמים לשטח ישראל לגיחות צילום של אתרים שונים בסביבות העיר אילת, ויעד נוסף שאנשי ארכיון צה"ל שחשפו את המסמכים, השחירו וצנזרו את שמו. אפשר רק להעריך, כפי שכבר פורסם בעבר כי מדובר בגיחות צילום של הכור.
בהמשך דבריו העריך יריב כי "אין בדעת ארצות הברית לפעול ברצינות לפריצת הסגר הימי (סגירת מיצרי טיראן וחסימת נתיב השיט לאילת –י.מ.) כמו כן אין בדעתה לעשות צעדים מרחיקי לכת בזמן הקרוב כדי לפתור את המצב שנוצר בינינו". עם זאת הוא הוסיף "מאידך חושבים אנו שארצות הברית מבינה שעלינו לפעול" וכי "מומחים אמריקניים סבורים שישראל יכולה לנצח במערכה". כמו כן קבע כי "נראה לנו שיש לא מעט אנשים במקומות חשובים בארצות הברית שהם רואים בפעולה ישראלית פתרון נוח לארצות הברית לצאת מהסבך הזה".
את דבריו אלה אפשר לפרש כהבנה בישראל כי הממשל האמריקני בעצם העניק "אור צהוב" לצה"ל לצאת למלחמה.
הרמטכ"ל יצחק רבין, שחזר לתפקיד ולחזר לתפקד, לאחר שנעדר יום אחד בשל מתח נפשי (ההסבר שניתן היה "הרעלת ניקוטין") הדגיש בדיון כי "ככל שהזמן עובר וישראל אינה פועלת גובר הביטחון הערבי..., הצבא המצרי ערוך בסיני עדיין הערכות חפוזה. ככל שעוברים הימים יהיה הדבר קשה יותר, במיוחד נכון הדבר מבחינת חיל האוויר". רבין אמר עוד כי "אני מרגיש שהולכת ונסגרת טבעת חנק צבאית ומדינית" וקבע במפורש "ביכולתנו לנצח - בפרט כאשר היוזמה בידינו".

שרון: "מדינות ערב כבר לא פוחדות מאיתנו" 
אך שרים בממשלה מיאנו להשתכנע. הם בקשו לדעת אם יש סכנה שרוסיה תתערב במלחמה לטובת המצרים. רבין הסביר כי "אם האמריקנים לא יתערבו ונבנה את העניין נכון – אין שום סכנה שהרוסים יתערבו התערבות צבאית".
מנחם בגין, שהצטרף גם הוא יום קודם לכן לממשלה, יחד עם שר נוסף מגח"ל (גוש חרות –ליברלים, שהיה המסד בהמשך להקמת הליכוד –י.מ.) בקש לשמוע את הערכת מפקד חיל האוויר.  רבין התערב וקבע: "לא הייתי מציע עתה כניסה לתכנית". לפיכך מסר הוד רק נתונים כללים על יחסי הכוחות של חיל האוויר הישראלי מול המצרי "למצרים פחות מטוסים מאשר לנו".
שר הפנים משה חיים שפירא מהמפד"ל, נשמע שואל: "מה ההגנה על הערים שלנו מפני הפצצות" והוד משיב לו: "עד היום ההגנה הטובה ביותר מפני ההתקפה היתה כושר ההרתעה של חיל האוויר וכזאת היא גם כיום" והוא מוסיף :"חיל האוויר מוכן לפעולה מידית".
לוי אשכול מתערב בדיון ומדבריו ניכר כי הוא עדיין מתלבט, מהסס ואינו מוכן שתתקבל החלטה מידית לצאת למלחמה. דבריו מקוממים כמה מהאלופים.
האלוף אריק שרון מגיב: "בגלל ההיסוסים ומשיכת זמן איבדנו את גורם ההרתעה העיקרי שהיה לנו, וזה היה הפחד של מדינות ערב מאתנו. כוח ההרתעה שלנו היה הפחד מהמדינה הזו ומצבאנו. אנו הורסים זאת מיום ליום. אובדן ההרתעה שלנו זה הדבר החשוב ביותר".

אשכול:  "אנו לא רוצים שהנשיא ג'ונסון יגיד שרימינו אותו" 
משה דיין נוטל את רשות הדבור ומסביר שהיעד של המלחמה הוא לסיים את המערכה כמו במבצע סיני תוך שישה ימים, ובזמן זה "למגר את הכוח העיקרי, של צבא מצרים ואחר כך לכבוש את שארם א-שייח, ואפשר לעשות זאת". בהמשך דבריו הוא שואל: "המטה הכללי לא קבל הסבר למה אנו מחכים" ומוסיף בציניות אופיינית "אני מבין שאנו מחכים למשהו אם כן תוציאו את הסוד ונדע למה אנו מחכים".
 ראש הממשלה מנסה לצנן את דמם החם של דיין, והאלופים הששים אלי קרב ומביע דאגה מתגובת ברית המועצות, ש"יתכן שלא תעשה כלום ויתכן שתעשה והיא יכולה לעשות". בהמשך הוא מסכם: "אם לא הסברתי עד עכשיו את הדבר (ההמתנה – י.מ.) לא אסביר עוד. אנו רוצים להחדיר לאוזנו של ג'ונסון (לינדון, נשיא ארצות הברית –י.מ.) שלא יאמר שרימינו אותו. כי אולי עוד נזדקק לו. הלוואי ולא נזדקק לו באמצע המערכה".
הישיבה מתפזרת בלי כל החלטה. כעבור יומיים מקבלת ממשלת אשכול את ההחלטה ומורה לצה"ל לפתוח במלחמה, ששינתה ומשנה עד היום לטוב ולרע את תולדות מדינת ישראל.
פרטים נוספים מהישיבה ההיסטורית יתפרסמו מחר במדורו של יוסי מלמן ב"מעריב השבוע"