היום, כאשר מציינים 48 שנה לפרוץ מלחמת ששת הימים, מצדיק אותה ללא סייג אלוף במיל' ישעיהו גביש, מי שכאלוף פיקוד הדרום הוביל את המערכה בחזית המצרית. "כשיש סיכון למדינת ישראל ולא עוזרים פתרונות מדיניים, אין מנוס מלצאת למלחמת אין-ברירה", הוא קובע בנחישות במשרדו במוזיאון הפלמ"ח, ברמת אביב, המהווה אתר הנצחה מרשים המצדיע למלחמת אין-ברירה אחרת, מלחמת העצמאות.
באוגוסט יחגוג גביש, מאחרוני המוהיקנים של דור הפלמ"ח, את יום הולדתו ה-90 והוא עודנו חזק בעניינים. "ממש בימים אלה ראינו בדיוני הכדורגל של פיפ"א למה עלולה התדמית הזאת לגרום", הוא אומר. "וזה רק דבר צדדי, לאחר שהשלמנו שמשמיצים אותנו באקדמיה ומחרימים אותנו בהרבה מקומות. 'ניצחנו!', צהלו הכותרות לאחר שלא הועפנו מפיפ"א. איזה 'ניצחנו!' על מה שמחים?".
מלחמת ששת הימים הייתה שעתו הגדולה של גביש. כיום, בחלוף הזמן, נשכחת העובדה, שתהילתו דאז כמעט נגזלה ממנו. "על סף המלחמה פוטרתי ליום אחד, שבו התפקיד שלי הועבר למשה דיין", הוא חושף ומפרט את המהלכים הדרמטיים דאז, כשמצד אחד דיין הסתובב במחנות צה"ל, במדים ובלי דרגות, ומצד שני ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, טיפח בשקט את יגאל אלון כיורשו האפשרי בביטחון. "אתה תנצח, אבל יהיו המון הרוגים ויושמדו הרבה טנקים", אמר דיין לגביש.
"אז בן-גוריון בא להיפגש איתי במלון 'נאות מדבר', בבאר שבע. הוא הלם בשולחן וצעק עלי איך אני מעז להתכונן לצאת למלחמה כזאת באין שותפים, כפי שהיו האנגלים והבריטים במלחמת קדש, מלחמה שלדעתי לא הביאה לנו הרבה כבוד, אבל נתנה 11 שנה של שקט. לא נבהלתי מבן-גוריון. אמרתי לו שאם לא נעצור את המצרים והם ילחצו על הדוושה, תוך שעתיים הם יהיו בבית אצלי, בבאר שבע, כשבדרך אין ביצורים וגדרות. כשנתתי לו להבין שחייבים לבלום אותם ולהתקדם לתעלת סואץ, הוא צעק 'לא, זה בלתי נסבל', קם והלך".
כאן מציג גביש פרט מדהים נוסף. "הרמטכ"ל רבין, כמו שר הביטחון דיין, בכלל לא ביקר בחזית הדרום במלחמה. לכל היותר הגיע פעם עד חולות ניצנה. הצגתי בפניו מפה, הוא תלה בה מבט, אמר שלום והסתלק. אחר כך, הוא לא יכול היה להסתכל לי בעיניים הרבה זמן. עם זאת, ייאמר שרבין היה מאה אחוז כבונה הצבא למלחמה, אבל כשהיא הגיעה, הוא נעלם.
"ה'גניבה' הזאת נמשכת עד היום", מתריס גביש. "בהזמנה לטקס בגבעת התחמושת ציינו את יום ירושלים. אף מילה על מלחמת ששת הימים. אם הייתה מלחמה שבאמת שינתה את פרצופה של המדינה, לטוב ולרע, לא מזכירים אותה".
"בהיותנו מאותו דור, הייתה בעיה איך ליצור את האוטוריטה, אבל הייתה לנו משימה – להשמיד את הצבא המצרי. ואז, בתקופת ההמתנה תרגלתי על יבש את האוגדות, כשכולם בשטח עם הגייסות. כשכל אחד משלושת מפקדי האוגדות קיבל משימה לתרגיל, המשימה של אריק הייתה להגן על ניצנה.
"לקחנו מאה וכמה קומנדקרים, שמנו עליהם דיקטים, שעליהם צוירו טנקים. את אלה הובילו ארבעה טנקי שרמן אמיתיים. הסענו אותם דרומה עד כונתילה. כולם ראו, כביכול, שיירת טנקים עם רשתות הסוואה. זו הייתה אוגדת-בלוף. כעשרה ימים לפני המלחמה, א-שאזלי שלח את הטנקים הכי כבדים שלו מרפיח דרומה, לכונתילה. כך שכאשר נפתחה המלחמה, יכולנו לפרוץ דרך רפיח".
"דדו ואני, ילידי אותו שבוע בקיץ 25', היינו המועמדים להחליף את רבין בתפקיד הרמטכ"ל. לעומת דיין, מי שהיה קטסטרופה במלחמת יום הכיפורים, שרצה אותי, גולדה תמכה בדדו והכריעה את הכף. דיין הציע לדדו לרדת לדרום ולהיות אלוף הפיקוד במשך שנה לפני שיתמנה כרמטכ"ל. 'דיר באלאק, בלי הדרום לא תוכל לנהל את המלחמה הבאה', התריע בפניו. אבל דדו התעקש וכך ניצלתי מלהיות הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים, שבה התנדבתי לפקד על מרחב שלמה".
"כדי להיות בפוליטיקה, צריך אמביציות פוליטיות ועור עבה. זה לא באופי שלי. לעומת זאת, העדפתי תפקיד של ניהול מפעלים וניהול עובדים. מדובר ביצירה. זה לעשות משהו, לא דברת. אבל לא ליקקתי דבש, מה גם שבתקופה שלי שם חל המהפך, לאחר ששלטון מפא"י תמך במפעלי ההסתדרות. בזמני זו הייתה חברת מופת, שהקימה מפעלים באזורי-פיתוח. מביניהם השקענו 180 מיליון דולר ב'מכתשים'. ומה יצא? מכרו לסינים. אל תשאל אלה שביתות היו בתקופתי. ב'סולתם' כלאו אותי למשך שלושה ימים".
לבסוף, אני שואל אותו על המערכה האחרונה של צה"ל - "צוק איתן". "דבקות במטרה, אמרתי. ומה הייתה המטרה ב'צוק איתן' אם לא לפרוק מהפלסטינים את הטילים, לאחר שהם עשו לנו את המוות איתם? תוך כדי הלחימה שכחו את הטילים, שאותם אפשר להפציץ מהאוויר עד מחר והם לא יושמדו – ועברו לטפל במנהרות. לא בשביל זה גייסו 125 אלף איש, לא בשביל זה הטילו למערכה 500 טנקים ולא בשביל זה נלחמו 60 יום, הרבה יותר מאשר במלחמת יום הכיפורים. לעומת זאת, השמדנו את הצבא המצרי בארבעה ימים בלבד עם כוח קטן בהרבה, כי היינו דבקים במשימה".
"אולי רצו לשמר את שלטון החמאס. אם לא, אני לא מבין מה הלך שם".
התרעות פיקוד העורף