בסיפור הזה יש את כל המרכיבים לסיפור המושלם על חזקים מול חלשים. טייקונים עשירים מחו"ל שמבקשים להפיק רווחים מהטבע, מול תושבים וארגונים ירוקים שטוענים לנזק בלתי הפיך לאדמה, אדמת רמת הגולן, ולמאגרי המים של ישראל.
אנשי "אפק", החברה המחפשת נפט, טוענים שעשו הכל כדי להבטיח שלא ייגרם נזק סביבתי. מנגד, במטה המאבק אומרים כי החברה התנהלה בחוסר שקיפות וחושששים מההשלכות הסביבתיות של הקידוחים.
מה מקפיץ את התושבים, חצי שנה אחרי שהחל קידוח הניסוי, בהכשר של בג"ץ? לפני ארבעה שבועות דיווחה "אפק" לבורסה בניו יורק על מציאת "סימנים הידרו קרבוניים" בקידוח הניסוי הראשון ברמת הגולן. למרות שסימנים אלה אינם מעידים בהכרח על מציאת נפט, הדיווח הוציא את הפעילים חזרה לשטח.
אלה מקיימים הפגנות מול הקידוח ובאירועי החברה המבצעת. הם מסבירים, על פי חוות דעת שברשותם מפי גיאולוגים בלתי תלויים, כי הפקת הנפט תהיה כרוכה בהליך לא קונבנציונלי, כמו "פראקינג", שעלול לזהם את הסביבה ואת מקורות המים והכינרת.
תושבי הגולן חוששים מ"פראקינג" - סידוק הסלע באמצעות שבירה הידראולית. שיטה זו הינה שנויה במחלוקת. יש הטוענים שהיא גורמת לנזקים סביבתיים משמעותיים ונאסרה לשימוש, או הוקפאה, בארצות הברית ובמדינות רבות בעולם.
גלי פוקס, בת 25 , סטודנטית לתואר שני במדעי הסביבה בטכניון, מנהלת את מטה המאבק של תושבי הגולן. "אני מרגישה שאני נלחמת על החיים שלי בגולן", היא אומרת. "החברה מתנהלת מולנו בחוסר שקיפות, למעט זה ההכרחי על פי חוק. גם אם נניח שלא ישתמשו ב'פראקינג', מדוע הם אינם מוכנים לגלות באילו שיטות הם כן ישתמשו להפקת הנפט?".
הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בצפון אישרה את קידוחי הניסוי. הארגונים פנו לבג"ץ, שדחה אמנם את עתירתם, אבל הוסיף תוקף למגבלות מסוימות שהוטלו על החברה בהליך האישור של הוועדה.
בראש חברות "אפק אנרגיה ישראלית" ו" "IEIעומד תא"ל במיל' אפי איתם, המשמש גם יו"ר דירקטוריון "ג'יני" בישראל. מאחורי "ג'יני" העולמית עומדים סגן נשיא ארצות הברית לשעבר דיק צ'ייני, יעקב רוטשילד ורופרט מרדוק. הווארד ג'ונאס הוא המייסד והבעלים של "ג'יני" המממן את קידוחי הניסוי. לדברי מאיה ז'רמן, סמנ"כלית התקשרות של "אפק", הוא "מאמין גדול בהפיכת ישראל לבלתי תלויה באנרגיה ממקורות זרים, מסיבות ערכיות בעיקר".
בחברה אומרים: "אנחנו אופטימיים לגבי הפקה מסחרית ולא מתביישים לומר זאת. צריך גם לזכור שעל פי ועדת ששינסקי, שישים אחוזים מהרווחים יגיעו לציבור הישראלי. יהיו יותר משרות ברמת הגולן, כולם ירוויחו".
"אני מאוד אופטימי. אפשר להגיע להפקה מסחרית גדולה מאוד. זה מאוד חשוב למדינה".
אגב, על פי ההיתר שאושר על ידי הוועדה המחוזית, הרישיון הינו לחיפוש נפט בלבד, בינתיים לא להפקה. באתר החברה מציינים כי "העדויות שנמצאו בדגימות תת הקרקע שנלקחו במהלך הקידוח חיזקו את ההערכה כי בגולן מסתתר אחד ממאגרי הנפט הטבעי הגדולים במזרח התיכון".
את גלי פוקס ומיכאל אלקיים ממטה המאבק בגולן תשובות החברה לא מרגיעות. "נכון, אנחנו לא מוכנים להגיע להידברות איתם", אומרת גלי. "אני לא מצפה שהחברה תגיד באמת מה היא מתכוונת לעשות. חוות הדעת שהעברנו מדברות בבירור על צורך בשיטות הפקה לא קונבנציונליות, כמו פראקינג, שיפגעו בשטח ועלולות לסכן את מאגרי המים בגלל דליפה של נפט. אנחנו גם צופים עשרות בארות קידוח ברחבי הרמה. אנשים חוששים, זה הבית שלנו. הם יכולים להמשיך עם האירועים שלהם, אנחנו נמשיך להתייחס לסיכונים".
במהלך פסח פתחה "אפק" את שעריה למבקרים. הפעילים הפגינו מדי יום בכניסה לאתר. "אנחנו מתכוונים להבהיר לחברה, וגם למדינה, כי למרות האישור שקיבלו לקידוחי ניסיון, נמשיך לעקוב אחריהם", אומרת פוקס.
אלקיים מוסיף: "ההודעה שלהם לבורסה היא לא יותר מתרגיל יחצני בניסיון להשיג אישור הפקה. הקידוח שלהם מוגדר כקידוח גילוי והם מנסים עכשיו ליצור תשתית ציבורית שתאפשר להם לשכנע את הוועדה המחוזית לעבור לשלב ההפקה".
לא כל תושבי רמת הגולן שותפים למאבק. ישנם כאלה המעוניינים לראות את "אפק" מצליחה. ע', תושב קצרין לשעבר, מהנדס במקצועו, חולם על הרגע שבו יוכל לחזור לרמה. "אני מקווה ש'אפק' אכן יצליחו. הנושא הסביבתי מאוד חשוב לי. אני בטוח שחברה מסחרית לא תאפשר פגיעה בטבע, כיוון שהיא תאלץ לשלם עלייה. הלוואי שיהיו משרות נוספות בחברה, ותהיה לנו אפשרות לחזור לגור ולעבוד ברמה. לא כל הפקת נפט חייבת להיות מזהמת והרסנית".
ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נמסר כי "המשרד מפקח על הפעילות המתבצעת באתר הקידוח הן באמצעות צוות הבקרה הבין משרדי שמונה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז הצפון, והן על ידי צוות הפיקוח ההנדסי של המשרד, אשר נעזר בחברה חיצונית בינלאומית, ועל פי ההיתר שאושר על ידי הוועדה המחוזית. הרישיון הינו לחיפוש נפט בלבד. אין אפשרות לעבור משלב הקידוח הניסיוני לשלב ההפקה ללא תוכנית אשר צריכה להיות מאושרת על ידי מוסדות התכנון".
גם המשרד להגנת הסביבה התנגד לתוכנית קידוחי הניסיון בגולן שנדונה בוועדה המחוזית צפון. במשרד אמרו: "מרגע שהוועדה אישרה את התוכנית, קבענו את דרכי הטיפול בקרקע ובמים כדי למנוע פגיעה בסביבה. בכל מקרה של חריגות מההיתר, ידרוש המשרד לעצור את העבודות באתרי הקידוחים".
החברה להגנת הטבע, המלווה את מטה המאבק מתחילתו, מתנגדת לקידוחים ברמה. דובר החברה אמר כי "דרום רמת הגולן הוא אזור ערכי ביותר מבחינה סביבתית, המשלב חקלאות, תיירות וטבע. זהו אזור רגיש מאוד מבחינה הידרולוגית – מאחר והוא מאופיין במעיינות רבים ובנחלים חשובים הנקווים לכנרת. הקמת תעשיית נפט בדרום רמת הגולן תפגע בערכי הטבע, בחקלאות ובנוף ותסכן את הנחלים, המעיינות והכנרת. אין מקום לתעשיית נפט ברמה".
התרעות פיקוד העורף