״מטופלים יקרים, מכיוון שמרכז לטם לטיפול בטראומה מינית היה עד כה במימון משרד הבריאות, הטיפול לא היה כרוך בתשלום. אולם עם כניסת הרפורמה בבריאות הנפש לתוקף ב־1.7, פרטיך ומידע רפואי על אודותיך יועברו לקופות החולים.
אם תבחר להתנגד להעברת המידע כעת, לא תתאפשר קבלת טיפול". מכתב כגון זה נשלח השבוע לכ־60 אלף בני אדם המקבלים טיפול נפשי ורגשי במרפאות הציבוריות ובמרכזי הייעוץ, בהם קרוב ל־10,000 קטינים, ומעורר מחלוקת קשה סביב הרפורמה הצפויה בשירותי בריאות הנפש.
לצורך מימוש הרפורמה הוקצבו אומנם שני מיליארד שקל, אך לצד ההקלה שצפויה בנגישות של תרופות ובמתן שירות יעיל יותר לציבור חולי הנפש, מודאגים רבים מהחדירה לפרטיותם של המטופלים, שרבים מהם פונים לטיפול בשל מצוקות חולפות.
״אין לי מושג מה אעשה״
"מדובר ב־90% מכלל הקטינים המטופלים בישראל", אומר קובי שטיינברג, יו"ר איגוד ההורים הארצי, "עד היום הם זכו לטיפול פסיכולוגי מקיף ודיסקרטי, ללא צורך באבחנה פסיכיאטרית, מהסיבה הפשוטה שאין הצדקה לכך שכל מצוקה תאובחן על פי ספר האבחנות הפסיכיאטריות - אבחנה שתהיה חשופה למעסיקים ולרשויות ועלולה להשפיע על עתידם. זה לא אתי ולא מקצועי להדביק אבחנה לילד בן 4 שהרטיב במיטה בגלל גירושי הוריו".
כתוצאה מהאילוץ הפתאומי שכופה הרפורמה החליטה דריה (28) מירושלים, שעברה תקיפה מינית פעמיים בחייה - בגיל 14 ובגיל 20, להפסיק את הטיפול הפסיכולוגי עבורה ועבור בתה. "הגעתי לתחנה לבריאות הנפש לפני שנתיים וחצי לאחר פרידה מאביה של הילדה שלי. הייתי בדיכאון ובחרדה. עצם הבקשה לעזרה והחשיפה של הסוד הייתה כל כך קשה, אז לעשות את זה מול פקידה בקופת חולים זה בלתי נתפס".
דריה טוענת: "זה נראה לי בעייתי לשבת מול רופא משפחה ולחשוב שהוא יכול לדעת מה קרה לי, עם מי וכמה פעמים, או פרטים על הבת שלי. זו אחת העוולות הגדולות ביותר של הרפורמה, כי כל עוד אני לא נוטלת תרופות וזה לא עניין רפואי אלא פרטי, אין סיבה".
גם ס', מרצה למדעי המחשב ועולה חדשה מצרפת, החליטה להפסיק את הטיפול המסובסד לילדיה כדי שלא להעביר מידע שלדעתה יפגע בהם: "אני לא חושבת שרופאים צריכים להיכנס לחיים הפרטיים שלי. אני לא נגד הקישור לקופות החולים, אבל אני כן נגד העברת הידע ומתן האבחנה. הילדה שלי בדיוק לפני צבא, ואני לא יודעת באילו דרכים זה יכול להשפיע עליה. הטיפול היה מצוין, וזה חסר אחריות להתנות את המשכו בהעברת המידע. טיפול פרטי עולה המון, ואין לי מושג מה אעשה עכשיו. אם זה לא יספיק, אצטרך לבחור למי מהילדים דחוף יותר לקבל טיפול".
״הרפורמה פירושה אסון״
בעקבות הלחצים התקיים בשבוע שעבר דיון דחוף של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, אך היא הסתיימה בפיצוץ כשנציגי הארגונים המתנגדים לרפורמה עזבו, מאחר שלטענתם לא ניתנה להם אפשרות להביע את התנגדותם.
בין הנוכחים בדיון היה יו"ר ארגון "בנפשנו" אימרי פישר. לטענתו, "ליצמן בעצמו אמר בוועדה שהרפורמה הזאת מחייבת שינויים, אז למה הוא לא עושה אותם לפני שהוא מעביר אותה? הרי כתוב בפירוש שלא תהיה אפשרות לשינויים עד שנת 2019. מדובר בעניין כלכלי גרידא. האינטרס של קופות החולים הוא להשאיר את ההסכמים כפי שהם. לא סתם כמעט 20 שנה הרפורמה הזאת לא עברה, אבל ליצמן החליט שהוא הולך לעשות את זה ויהי מה - והעביר אותה מעל הראש של כולם באמצעות צו. מדובר בהפרטה של בריאות הנפש שלנו ושל ילדינו ושמיטת אחריות".
ליצמן. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לטענת פישר: ״כל הפניה לטיפול תחייב אבחנה פסיכיאטרית. יש כאן חוסר הבנה של הצורך הספציפי של כל מטופל. שבר בנשמה לא שווה לשבר ברגל. הסיוט של נפגעת מינית הוא שהמידע עליה יעבור לרשות הרבים. עבור רוב האוכלוסייה הרפורמה הזאת פירושה אסון".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בדומה לרפואת הגוף, כדי לקבוע מה מצבו של המטופל בטיפול נפשי, על המטפל לקבוע את האבחנה כדי להתוות את דרך הטיפול. מספר הטיפולים אינו מוגבל, אלא ימשיך להינתן לפי צרכיו ומצבו של המטופל. הרפורמה נקבעה על פי העקרונות של ארגון הבריאות העולמי וה־OECD, וקופות החולים מחויבות על פי דין לסודיות ולחיסיון לכל מידע רפואי רגיש אחר. צה"ל והגופים הביטחוניים צריכים לדעת על מצוקות קשות כדי לא להעמיד את המטופלים בסכנה. באשר למקומות עבודה אחרים - זו החלטתו של המטופל לאפשר מסירת מידע למקום עבודה על סמך ויתור סודיות רפואית. בכל מקרה, מי שחשובה לו דיסקרטיות יוכל להמשיך ללכת לטיפול פרטי".