עוד כתבה רגב, כי הגיע הזמן לעשות צדק ותיקון תרבותי בפריפריה: "הייתי רוצה לראות את התאטראות מהפריפריה מכתתים רגליהם למרכז הארץ עם רפרטואר מקומי, מקצועי מרגש ונוגע".
שרת התרבות גם הודתה "למאות האזרחים וראשי הערים אשר תומכים ומזדהים עם המדיניות אותה אני מובילה".
"אין ספק שהגיע הזמן לשנות את חלוקת המשאבים באופן שיוויוני עם דגש על חלוקה גאוגרפית וחברתית צודקת יותר - פריפריה, פיתוח התרבות היהודית, פיתוח התרבות הערבית וחיזוק הציונות והמורשת", כתבה רגב.
במהלך הטקס אמרה רגב: "האם אנחנו בעיצומה של מלחמת תרבות או שמא בעיצומו של אחד התהליכים החשובים שעוברת הדמוקרטיה הנוגעת בשאלת חופש המימון ולא בשאלת חופש הביטוי".
"השאלה היא לא חופש הביטוי אלא שאלה של חופש מימון. חרף העובדה שחלקתי על דעות רבין, לא אתן יד להגנה על רוצח נתעב. הדברים נכונים גם לגבי אל-מידאן. האם מדינה חייבת לממן הצגה על רוצח חייל צה"ל?".
כמה מהנוכחים צעקו לעבר רגב: "לא ראית את הסרט", "לא יעשו פה אמנות יותר". גילה אלמגור, שלאורך כל הטקס לא הייתה רגועה, קראה לעבר השרה: "הדברים שלך הם שנאה. את לא יודעת כלום על תרבות, את בזה לנו".
דבריה של אלמגור עוררו זעם גם בקרב תושבי הצפון. בתנועת "שינוי כיוון - שמים את הצפון במרכז" גינו את השחקנית על דבריה: "לא ברור מתי בפעם האחרונה "כיתתת רגלייך" לפריפריה, אבל האמירה הזו היא סוג של עלבון- היום תוך שעתיים וחצי את מגיעה מתל אביב לקריית שמונה. אין פה גמלים ויש פה כבישים. די עם הזלזול הזה".
"התנצלותה של השרה רגב בפני השחקן נורמן עיסא מוכיחה שלא היתה כל הצדקה מלכתחילה להעניש את התיאטרון ומחזקת את אמירותיי בנושא מלפני שבוע וחצי", כתבה השרה גמליאל.
"סברתי, ואני עדיין סבורה", הוסיפה השרה, "כי ישנם מקרים בהם לפוליטיקה אין מקום, קל וחומר כאשר מדובר בילדים. תיאטרון ״אלמינא״ ימשיך להציג בכל מקום בישראל אליו יקרא ואני מאחלת לו עוד שנים רבות של עשייה מבורכת".