שר הרווחה, חיים כץ (הליכוד), מגייס את כל כוחו הפוליטי כדי להיות מראשוני השרים שיוצאים למאבק עיקש מול ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומול האוצר לקראת דיוני תקציב 2015/16 שעתיד להיות מובא לקראת סוף השנה לאישור הכנסת. 
ניצחון ראשון סמלי במאבק הזה רושם הבוקר (ראשון) שר הרווחה מול ראש הממשלה כשהוא מנצל תכנית אסטרטגית רב-שנתית שהוכנה במועצה הלאומי לכלכלה כדי לכפות על ראש הממשלה להכניס לתוכה גם את סדר היום של משרדו, כשהמשמעות בפועל היא אחת מתן תקציבים נוספים למשרד הרווחה והפיכתו שותף מרכזי בגיבוש המדיניות החברתית של הממשלה לשנים הקרובות.
השר כץ ואנשי משרדו הצליחו לשכנע את אנשי המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה להכניס פרק נוסף לתכנית האסטרטגית החברתית-כלכלית שהכינו לעיון ולהחלטת הממשלה ל-15 השנים הבאות. כזכור, התכנית שהיתה אמורה לעלות לדיון בממשלה בשבוע שעבר נדחתה בסדר היום בשל התנגדות השר כץ שזעם על כך שהיא אינה מציבה מטרות חד משמעיות ומחייבות למאבק בפערים החברתיים בישראל, הגדולים בין מדינות המערב. כץ הבהיר לראש הממשלה נתניהו כי יתנגד לתכנית אם זו לא תכלול הבהרות בנושא "מיצוי ההון האנושי בישראל". בעקבות הידברות שהתקיימה במהלך השבוע האחרון סוכם עם משרד ראש הממשלה כי שר הרווחה יוביל כעת את הצוות שיגיש את המסקנות במטרה ליישמן בתוכניות עתידיות וכי לפרק המדובר בתכנית יתווסף סעיף על "אי השוויון הכלכלי הגבוה בישראל" שמשמעותו הוא שימת דגש על פערים בתוך האוכלוסיות וצמצומם. 

מעבר למשמעות התקציבית הנגזרת מהחלטה זו ישנה גם משמעות פוליטית לניצחון הקטן הזה של השר חיים כץ, התכנית האמורה היתה יכולה לעבור בממשלה גם עם התנגדותו של שר הרווחה, אבל ראש הממשלה נתניהו העדיף שלא להסתבך עם אחד משרי הליכוד החזקים בממשלה שלא אחת בעבר לא היסס לנקוט בקו תקיף נגד מדיניותן החברתית של ממשלות נתניהו הקודמות בהיותו יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. 

"יש  לייצר תכניות קצרות טווח ולסייע לאוכלוסיות אשר זקוקות לסיוע מיידי"
הצעת ההחלטה המתוקנת לאחר ההסכמות בין נתניהו לשר חיים כץ, תובא הבוקר בישיבת הממשלה השבועית לדיון ולהצבעה בקרב שרי הממשלה. בלשכת השר כץ מודים כי הדרישה של שר הרווחה לא תסתפק במילים וכי יהיו לה משמעויות בתקציב המדינה. מלשכת השר נמסר: "הצעת המחליטים המתוקנת מייצרת אמירה ערכית-מהותית כמו גם פרקטית והיא התייחסות לאוכלוסיית היעד של משרד הרווחה, שלא קיבלה התייחסות מספקת בהצעה שהיתה אמורה לעלות בשבוע שעבר. בכוונת שר הרווחה חיים כץ לדרוש תוספת של לפחות שלושה מיליארד ש''ח מתקציב המדינה למשרדו. על מנת לטפל בצורה אפקטיבית בבעיות הבוערות ביותר בחברה הישראלית יש  לייצר תכניות קצרות טווח ולסייע לאוכלוסיות כמו: ילדים ונוער בסיכון, יוצאי העדה האתיופית, קשישים ועוד אשר זקוקים לסיוע מיידי. במקביל, יש לתגמל בהתאם את נותני השירותים החברתיים ולהגדיל את התקנים של העובדים הסוציאליים". 
בשנה שעברה תקציב משרד הרווחה כולו נאמד בסף של 5.5 מיליארד ש''ח. לכן התוספת שהשר כץ דורש עבור האוכלוסיות החלשות, לפחות שלושה מיליארד שקלים, היא חסרת תקדים בכל הנוגע למאבק בצמצום הפערים החברתיים. את המטרות הציב שר הרווחה כבר אחרי ישיבת הממשלה בשבוע שעבר אז אמר כי ללא תכנית אב לטיפול בנערים בסיכון עוד בשלבים המוקדמים של חייהם, לא יהיה "מיצוי הון אנושי" אמיתי בישראל, כזה שתכניות פרטניות שמערכת הרווחה מתאימה כיום לנוער בסיכון אינה יכולה לייצר. בכך עקץ שר הרווחה את מדיניות "כיבוי השריפות" בתחום הרווחה עד היום ואת הנצחתה בתכנית של משרד רה"מ. יום לאחר מכן בוועידת הרווחה של עיריית תל אביב הציב כץ יעד נוסף וחד משמעי – הגדלת התקנים לעובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות ושיפור משמעותי בתנאי השכר שלהם. בנוסף לרפורמה שמעוניין לגבש בביטוח הלאומי, יוצא שר הרווחה למאבק. 
ארגוני רווחה שונים בירכו בשבוע שעבר את השר חיים כץ על התעקשותו מול ראש הממשלה להכניס לתכנית הרב-שנתית יעדים לצמצום פערים חברתיים. קואליציית ארגוני הפורום למאבק בעוני אמרו: "אנו מחזקים את ידו של שר הרווחה חיים כץ. צעד תמוה ובניגוד להבטחות קודמות של רה"מ, בחרה הממשלה שלא להגדיר במסגרת התוכנית מטרות בנושא צמצום פערים חברתיים וקידום שוויון הזדמנויות ובכללם הגדרת יעד לצמצום עוני כחלק מהתוכנית האסטרטגית. שיעור העוני במדינת ישראל עומד על 18.6%. זאת, כאשר כרבע מהילדים מתחת לגיל 18 וכרבע מן המבוגרים מעל גיל 65 מוגדרים כעניים. השיעורים הגבוהים של העוני בישראל הוא תוצאה של מדיניות, המגדילה פערים ואי שוויון וניתן לתקנה". 
גם במועצה הלאומית לשלום הילד בירכו את שר הרווחה על התנגדותו הנחרצת לתכנית שממחישה יותר מכל את היעדרה של מדיניות ממשלתית חברתית מסודרת למען השכבות החלשות. במכתב ששלחה המועצה לשר חיים כץ כתבו אנשיה: "מתברר כי התכניות והיעדים לא כוללים משום מה יעדים חברתיים מובהקים כמו צמצום פערים בחברה, הקטנת מימדי עוני, קידום שוויון הזדמנויות, ואפליה מתקנת. נדהמנו גם לקרוא כי בין הקבוצות המקופחות שהתכנית ה'חברתית' קבעה כי יש לקדם או למצות את הפוטנציאל שלהם, נפקד לחלוטין מקומם של הילדים. ילדים החיים בעוני, וילדים במצב סכנה וסיכון, כלל לא נזכרו ולא הובאו בחשבון".