ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) החלת דין רציפות על חוק האומנה של ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) המסדיר לראשונה את מערך האומנה בישראל בחקיקה ראשית. כעת, יחול על החוק דין רציפות והוא יעבור להכנה לקריאה שנייה ושלישית, לאחר שאושר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה.
בכנסת הקודמת חתמו על החוק 18 חברי כנסת משבע סיעות שונות, בהם גם מי שמכהן היום כשר הרווחה, חיים כץ (הליכוד), שאמר: "תפקידנו למנוע ככל הניתן הוצאת ילדים מביתם, אולם כאשר אין ברירה חייבים להבטיח לילדים המוצאים מהמסגרת הביתית מסלול התפתחות מיטבי וחממה בטוחה לגדילה".
לפני פחות משבוע יצא משרד הרווחה בקמפיין לגיוס משפחות אומנה חדשות. השר כץ הצהיר אז: "להיות משפחת אומנה משמעותו להכניס ילד למשפחה שלך, לגדל אותו כאילו הוא שלך. מדובר בחוויה מעצימה והמשרד ימשיך ללוות ולתמוך במשפחות האומנה, בתקווה שמספר המשפחות הללו יגדל".
תחום האומנה מנוהל באמצעות כמה עמותות, על פי נהלים פנימיים של משרד הרווחה ותחת פיקוחו הרופף יחסית, מה שמונע מהמדינה להפנות כמות גדולה יותר של ילדים למשפחות אומנה. מנגנוני הרישוי, התקצוב וההכשרה למשפחות האומנה מסורבלים, וגם חלוקת הסמכויות, הזכויות והחובות של משפחות האומנה והמשפחות הביולוגיות אינן מוסדרות בצורה מפורטת, מה שיוצר לא אחת סחבת ביורוקרטית, עיכובים בתשלומים וחיכוכים בין המשפחה הביולוגית ומשפחת האומנה.
בנוסף להבטחת כל התשלומים והחזרי הוצאות למשפחות האומנה, דבר שיבטיח את טובת הילד, החוק מבקש לעגן את הגדרתם של קרובי משפחה שמגדלים ילד שאינו יכול לגדול אצל הוריו כמשפחת אומנה. בכך יושוו הקצבה והשירותים שמקבלים קרובי המשפחה לאלה של משפחות אומנה שאינן בעלות קרבה משפחתית לילד, במטרה לעודד ככל האפשר הישארותם של ילדים במרחב המשפחתי הקרוב והמוכר. כמו כן, שר הרווחה ימנה מפקח ארצי על האומנה ויחויב גם להקים מנגנון לקבלת תלונות מילדים שהושמו באומנה, תוך שמירה על פרטיותם. כל פעולה או החלטה בנוגע להשמה של ילד באומנה, יעשו אחרי שנשמעו דבריו של הילד.
ח"כ אלהרר, יוזמת החוק ויו"ר ועדת ביקורת המדינה של הכנסת, אמרה בריאיון ל"מעריב השבוע": "החוק הזה הוא אמירה של מדינת ישראל כי ילדי האומנה הם ילדים שלה ולא עוד ילדי הפקר, ושהיא דואגת לזכויות שלהם, אף שאינם נמצאים במסגרת משפחתית ביולוגית. הצהרה שהמדינה רואה את הצורך בפיקוח ובמתן מענים לילד, בדיוק כמו לילד שגדל במשפחתו הביולוגית. רק טובת הילדים עמדה לנגד עיני".
האם האומנת מ' אומרת בתסכול: "הצרכים שלו גדולים מאוד, אבל אנחנו משוללי זכויות של משפחה. אני לא רוצה את הקצבה לילד נכה, מצדי שהמדינה תשמור עליה עד גיל 18 בשבילו. אבל למה הוא לא מקבל? לפעמים אני שואלת את עצמי אם הרשויות חושבות שגידול ילד עם צרכים מיוחדים הוא חגיגה".
רק לאחרונה ובתום מאבק משפטי מייסר זכו ההורים לאמץ את הילד אימוץ מלא. אביו המאמץ של הילד, ר', סיפר: "הוריו הביולוגיים שהתנגדו להוצאת דרכון עבורו, למעשה כפו עלינו להיות בני ערובה בארץ. כאילו הגיע לנו בכלל עונש על שלקחנו אותו אלינו.
"הורי אומנה הם כיום אנשים שקופים. אף אחד לא ספר אותנו וענייני הילד מתנהלים בין גופי הרווחה ובתי המשפט כשאנחנו, שמגדלים את הילד, רק מקבלים דיווחים", הוסיף.