רק -29% באוניברסיטאות ו-39% במכללות המתוקצבות הינן נשים שלהן תפקידים בסגל האקדמי. כך פורסם היום (ראשון) בוועדה לקידום וייצוג נשים  במוסדות להשכלה גבוהה, בראשות פרופסור רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים שהגישה  את מסקנותיה בנושא תמונת מצבן של נשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, לרבות החסמים השונים המונעים התקדמותן,  לשר המדע דני דנון ולסגנית יו"ר המל"ג, פרופסור חגית מסר ירון.
מהדו"ח עולה ,כי במקצועות המדעים המדויקים ומדעי הטבע קיימים שיעורים נמוכים במיוחד של נשים: 11% במתמטיקה ומדעי המחשב ו-13% במדעי הטבע הפיסיקליים. זאת לעומת מקצועות מדעי הרוח, החברה והחינוך, שם שיעורן מעט גבוה יותר, : 37% במדעי החברה ו-38% במדעי הרוח. גם בגוף הסטודנטים ניכרים הבדלים בולטים, כאשר במקצועות ההנדסה, המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב נשים מהוות בין 25% ל-31% בתארים השונים, לעומת מקצועות החינוך והעזר רפואיים בהם שיעורן מגיע ל- 75%-82%.
ממצא נוסף פסימי, העולה מהדוח הוא, כי בהיבטי הקידום בסגל האקדמי הבכיר קיימים פערים מגדריים בולטים ובכל המוסדות והתחומים השונים ושיעורן של נשים הולך ויורד עם העלייה בדרגה, בעוד שנשים מהוות רוב בגוף הסטודנטים. 49% מהנשים באוניברסיטאות אמנם נמצאות בדרגת מרצה, אולם רק 16% הינן פרופסור מן המניין. 

 האוניברסיטה שבה אחוז הנשים בתפקידי הסגל הבכיר הוא הגבוה ביותר הינה האוניברסיטה הפתוחה (48%) חיפה (41%)  ובר אילן (33%) , סוגרים את הרשימה מכון ויצמן (16%)  והטכניון (17%). במכללות המתוקצבות מחצית מן הנשים מרצות , אולם רק 12% פרופסור מן המניין.

גם מבחינת תחום קליטת סגל, עולה כי נשים מהוות מיעוט בקרב הנקלטים/ות באוניברסיטאות ובמכללות. רק 34% מהנקלטים באוניברסיטאות ו-45% במכללות המתוקצבות בשנים תשע"א-תשע"ד, הן נשים. 
האחוז הכולל של חברות הסגל באוניברסיטאות בישראל, אשר עומד על 29%, נמוך במיוחד בהשוואה לארה"ב, ובהשוואה למדינות האיחוד האירופי, בהן אחוז חברות הסגל עומד על כ-40%, ישראל מדורגת במקום לפני אחרון ביחס אליהן.  
את  המקור לפערים אלו ולפערים אחרים, מסבירה הוועדה, במגוון חסמים והשפעות בשלבי התפתחות הקריירה האקדמית של הנשים. בשלב סיום ההכשרה המקצועית והפנייה לקריירה מחקרית, זוהו חסמים הקשורים להחלטה ליציאה לבתר-דוקטורט בחו"ל; למערכי ציפיות שונים כלפי החוקרות מהסביבה ומעצמן; ולאמונתן בדבר סיכויי הצלחתן בקליטה לסגל בעתיד. בשלב הקליטה לסגל, זוהו חסמים הקשורים למאגר נמוך של מועמדות בחלק מהתחומים; לקשרים המקצועיים של מועמדים ומועמדות, המשפיעים על תהליכי קבלתם; ולתהליכי גיוס ופרסום משרות, הנהוגים במוסדות.
הוועדה המליצה לכוון את הנשים למחקר אקדמי על ידי הרחבת מספר ואופי מלגות ההצטיינות לבתר דוקטורט לנשים; הענקת  מלגות ייעודיות לדוקטורנטיות עבור פעילות אקדמית בחו"ל; וכן מלגות בתחומים בהם ישנו אחוז נמוך של נשים ומקורות מימון נמוכים. עוד ממליצה הוועדה לפעול לשיפור תהליכי חניכה והנחיה במהלך הדוקטורט כמו כן גיוס  וקידום נשים לסגל האקדמי הבכיר. כמו כן, ממליצה הוועדה ליצירת תקן "Family-Friendly" למוסדות להשכלה גבוהה.
שר המדע דני דנון הודה לצוות הוועדה ואמר כי "הנתונים שמציג הדו"ח מחפירים ומבישים ואינם הולמים חברה מתקדמת כמו החברה הישראלית. על כלל מוסדות האקדמיה במדינת ישראל לקיים בדק בית מידי ולהוביל למהפך בנוגע לשילובן של נשים".

פרופ' מסר ירון , סגנית יו"ר המל"ג, הוסיפה כי המל"ג תחייב את המוסדות להשכלה גבוהה בדיווח שוטף על פעילותם לקידום ולגיוס נשים בסגל האקדמי הבכיר.

במקביל, הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) החליטה בישיבתה האחרונה להגדיל באופן מדורג את מספר המלגות בתכנית לבתר דוקטורנטיות מצטיינות. כמו כן, תשתתף ות"ת בתקצוב התנעה של פעילות היועצות לענייני נשים במוסדות המתוקצבים ותקצה תקציב תחרותי לתמיכה בפעילות רוחבית משותפת לקידום הנושא. עוד יעודכנו הקולות הקוראים והתקנונים לגבי מלגות ההצטיינות של ות"ת והמלגות לקליטת סגל (אלון ומעוף) כך שהמוסדות יידרשו להגיש רשימת מועמדים/ות מאוזנות מגדרית, או לנמק היעדר ייצוג הולם לנשים.