אחרי שהחזירו לידיהן את תחום הגיור, המפלגות החרדיות מסתערות שוב על הכשרות. הדיון על התיקון החדש לחוק הכשרות - שמקדמות המפלגות ש״ס ויהדות התורה ואמור למנוע מבתי עסק להציג מצג של כשרות בהיעדר תעודה מהרבנות - אומנם נדחה, אבל התיקון המוצע מעורר חשש בקרב המסעדנים והלקוחות, בעיקר אלו שמשתמשים בשירותי הכשרות האלטרנטיבית או מקיימים את כללי הכשרות מבית ללא השגחה.
״אנשים סמכו על אבא שלי ואכלו אצלו למרות שלא הייתה לו מעולם תעודה של הרבנות. לכן גם לי היה ברור שאני לא מוכן לשלם את סכומי העתק שדורשים משגיחי הרבנות. אני כל כך מאמין בכשרות שלנו שאני מוכן לקחת כל לקוח ששואל למטבח שלנו, להראות לו בדיוק מה אנחנו עושים, להסביר. אנחנו המסעדה הראשונה בתל אביב שיש לה תעודת כשרות אלטרנטיבית, ואחרים באים בעקבותינו. גם כאן הלקוחות מאמינים בנו, אוכלים אצלנו אנשים דתיים, חובשי כיפה. הם סומכים עלינו. בדיוק כמו שסמכו על אבא שלי. משגיחות הכשרות של 'השגחה פרטית' מגיעות אלי שלוש פעמים בשבוע, בודקות, מעירות, ואם יש בעיה אנחנו מתקנים מיד, כל זה בסכום סמלי של 600 שקלים לחודש. אילו הרבנות הייתה גובה סכום כזה הייתי בשמחה עובד איתם, אבל אני לא מוכן לשלם אלפי שקלים תמורת השגחה״.
חוק איסור הונאה בכשרות, שנחקק בשנת 1983, מייחד את הסמכות להעניק תעודת כשרות לרבנות הראשית ולרבנים שהוסמכו על ידה לכך. בין השאר נקבע בחוק כי ״בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר״, וכן ״בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל מוצג בכתב ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שאינם כשרים לפי דין תורה״.
במאי האחרון קבע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כי מסעדה שתציג תעודת כשרות שאינה מטעם הרבנות אינה מפרה את החוק, ואין להטיל עליה קנסות או סנקציות אחרות. הקביעה מצרה את כוחה של הרבנות הראשית ומצמצמת את המונופול שלה בתחום הכשרות. אלא שיהדות התורה וש״ס מקדמות בימים אלה את התיקון החדש לחוק הונאת הכשרות, שלפיו מסעדות שירצו להציג את המילה ״כשר״ במסעדה יזדקקו להשגחה של הרבנות בלבד, ולא יוכלו להשתמש בשירותי השגחות פרטיות כפי שמתיר היועץ המשפטי לממשלה.
״אני לא צריך בעיות. אני משלם, סובל בשקט את המשגיחים״, סיפר מסעדן אחר שסירב להתראיין בשמו. ״אני אדם דתי, בבית שלי אוכלים רק בהכשר בד״צ העדה החרדית. אבל במסעדה שלי אני חשוד תמידי. התרגלתי לזה, אני משלם ושותק. שמעתי על כשרות אחרת, אבל הלקוחות שלי לא ילכו עם זה. יש הרבה דיבורים על המשגיחים, שזה לא בסדר, שהם גובים סכומים מטורפים. אומרים לנו להתנגד לתשלום הזה, אבל תבינו אותנו, אין לנו ברירה. אי הסכמה תגרום לרבנות להוציא לנו הודעה על הסרת כשרות. זה יגמור אותנו״.
סכומי עתק? עמיחי פילבר, מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת, דוחה את הטענות. ״ללא טענה ספציפית מצד בעל מסעדה לא ניתן להתייחס לטענות", טוען פילבר, "אבל התשלום עבור תעודת כשרות מתחלק לשניים: האגרה השנתית הקבועה בחוק היא 517 שקלים למסעדה קטנה (עד 50 איש) ועוד תשלום עבור שעות העבודה של המשגיח. רק בתי עסק המעוניינים בכשרות מהדרין מחויבים השגחה צמודה. לעסקים אחרים נדרשת השגחה של כמה שעות בשבוע, ושכר משגיח בחוק הוא בסך הכל 37 שקלים לשעה. ושוב, בלי מקרים ספציפיים לא ניתן לבדוק״.
לטענת ש״ס ויהדות התורה, ההתנגדות לתיקון החדש לחוק הונאת הכשרות מהווה הפרה של ההסכמים הקואליציוניים עמן. גורם בש״ס מסר כי ״הם אינם מתכוונים לעבוד לסדר היום על הפרה כזו״. מנגד, גורם בסיעת כולנו מסר כי אין בכוונת הסיעה להתפשר על החוק במתכונתו הנוכחית. ״לא מדובר בוויכוח הלכתי אלא במאבק על כוח, פוליטיקה וכסף״, מסר המקור. ״ש״ס הצליחו להעביר דיון שולי כביכול למרכז הכותרות״.
״הסיפור כאן הוא לא כשרות, אלא המונופול על הכשרות״, טוענת ח״כ עזריה. ״כאישה דתייה אני אוכלת רק במקומות כשרים, אבל כאן מדובר בחיזוק מונופול הכשרות בצורה שתפגע ביוזמות קהילתיות קיימות. הנוסח הנוכחי עוצר את רפורמת היבוא המקביל שאמורה לצאת לדרך ולהוריד את מחירי המזון הגבוהים בעשרות אחוזים. על פי מחקר של משרד האוצר, המונופול של הכשרות מייקר את מחירי המזון ב-300 מיליון שקלים וזה בלתי נסבל, אך בר תיקון באמצעות הרפורמה. מהרגע שהצעת החוק הונחה, סיעת כולנו ומשרד האוצר נמצאים במשא ומתן מול אנשי ש״ס על שינוי התיקון לחוק. החוק כמו שהוא מנוסח כרגע לא יכול לעבור מבחינתנו, ולכן העיכוב בשבועות האחרונים. אני עוסקת בתחום מונופול הכשרות כבר כמה שנים, והתחושה שלי היא שהציבור היום פתוח לשיח אמיתי סביב הנושא. הציבור הישראלי ברובו רוצה לאכול כשר, ואין סיבה שזה יבוא על חשבון מחירי המזון או התנהלות לא טובה של רבנויות מקומיות במקומות שונים״.
גם הרב ליבוביץ אינו מתכוון לוותר, גם אם יעבור התיקון לחוק. ״זו דרכו של הציבור החרדי לומר שוב 'המפתחות ליהדות הם בידינו'״, אומר הרב ליבוביץ, ״וזה אינו שונה בהרבה מנושא הגיור ששוב חזר לידיים של החרדים בלבד. בשנה וחצי האחרונות הצטרפו אלינו 24 בתי עסק, רבים מהם בירושלים. הכשרות שלנו היא לא רק תעודה, אלא אמנה של יושרה וקהילתיות. בית העסק מבין שעליו להיות פתוח יותר ואמין בנושא הכשרות. השירות שלנו הוא לא רק לבעלי המסעדות אלא גם לציבור הדתי, ועובדה שהרבה מאוד חובשי כיפות אוכלים בבתי העסק שהצטרפו למיזם. גם אם יעבור החוק נתייעץ ונמצא דרך, משפטית או אחרת, אבל ההחלטה האסטרטגית שלנו היא לא לוותר. על פניו נראה שאנחנו מיזם קטן ולכן לא ברור מה האיום שאנחנו מהווים על הרבנות, אבל אנחנו צומחים ואנחנו בהחלט מקווים שיעתיקו את היוזמה שלנו. לכן כנראה הניסיון לטרפד אותנו, כסוג של דוגמה״.
מדוברות מפלגת ש״ס לא נמסרה תגובה עד מועד סגירת הגיליון. •
התרעות פיקוד העורף