בישראל אומרים שהמצב בעזה הוטב בשנה האחרונה, מאז המלחמה בקיץ שעבר. כמויות גדולות של מלט וחומרי בנייה מוכנסות לרצועה, 800 עזתים בממוצע מגיעים מדי יום לישראל ומשאיות עמוסות סחורה יוצאות ממחסום כרם שלום. יש שקט יחסי, וגם אם מדי פעם נורית רקטה לשטח ישראל, התגובה של צה"ל אינה מפרה את מרקם החיים העדין שם. המערכת הביטחונית בישראל מעוניינת לייצב את החיים ברצועה ומרפה מעט מאחיזת הצבת של העשור האחרון.
שנה למלחמה הארוכה והקשה ביותר, והתמונה שעולה משם מסובכת, מורכבת ואינה מבשרת טובות. לא עבורנו, בוודאי לא עבורם.
"אני מבקש מהממשלה שלכם שתכניס פועלים בהדרגה, נגיד בהתחלה 20 אלף. יש כאן אנשים מבוגרים שעובדים מצוין. בני 30 ומעלה, העיקר שיתחילו. כולם ירצו לעבוד. זה כמו מנוע לרצועה. אם פועלים יעבדו אצלכם, ייכנס כסף, ואז בעל המכולת, הנהג, המוסך, כולם יתפרנסו. האבטלה כאן היא 60% לפחות. זה המספר הכי גבוה בעולם. אם הגבול היה פתוח, היו בורחים מזמן. לאירופה, לקנדה. זה לא חיים".
"הבתים שנהרסו, רובם לא נבנו. אלה שנהרסו כליל, אף אחד מבעליהם לא קיבל שקית אחת של מלט. מי שקיבל זה רק אלה שביתם ניזוק קלות. אח שלי למשל, שגר בג'באליה, הבית שלו נפגע מעט והוא קיבל מלט וחומרי בנייה. המדינות התורמות מימנו את זה. באו מהנדסים של אונר"א ובדקו כל סנטימטר. גם אחרי שהוא בנה, הם בדקו מה עשה. כל זה כדי שלא ילך מלט לחמאס.
"אתה הולך לשוק, יש שם מה שבא לך, אבל לאנשים אין כסף. הבשר התייקר, במיוחד ברמדאן. הדברים האחרים, כל אחד יכול לקנות אותם. קילו עגבניות מוכרים בשקל. גם הירקות מישראל זולים. שלושה ק"ג תפוחי אדמה בעשרה שקלים. קילו מנגו בחמישה שקלים. יש ענבים ירוקים משייח' עג'לין, ממש טובים, בארבעה שקלים.
"אתם צריכים להבין מה המלחמה לימדה את שני הצדדים. חמאס לא יכול לשחרר את פלסטין דרך עזה, וישראל לא יכולה להכניע את חמאס בלי לשלם מחיר כבד".
"יש הרבה עניים ומספרם עולה מדי יום. שכבה שלמה הפכה להיות כזו רק אחרי המלחמה האחרונה. יש כאלה שגרים בקרוונים כי נהרס להם הבית בהפצצות. עד עכשיו לא נעשה דבר בנוגע לשיקום עזה. הממשלה לא מצליחה. מי שמנהל את העניינים זה חמאס, ואני באופן אישי לא סומכת עליהם.
"האנשים בעזה קוראים לטילים האלה 'טילי דווקא' כי הסלפים יורים אותם כדי להעניש את חמאס. אבל האזרחים מודאגים מהסימנים הראשוניים להופעת דאע"ש ברצועה.
"לאזרח הפשוט קשה מאוד לשנות את המצב שלו. יותר מ־20 שנה אחרי אוסלו, המצב שלנו קשה ממה שהיה לפני ההסכם. עלינו לפעול מהר כדי להתגבר על החיים האלה. צריך לתת לאנשים הרגשה של חיים נורמליים. להראות לדור הצעיר שיש להם תקווה. תקווה עבורם היא גם תקווה לחיי שכנות טובים איתכם".
התרעות פיקוד העורף