ערמומי הוא, העידן הדיגיטלי. מרגע שמשהו עולה לרשת, אין סיכוי שהוא ייעלם, גם אם את נושאת תפילה ותחינה גדולה.
אני קוראת את הדברים שאמר לי ולא מסוגלת או רוצה לעכל. פשוט לא. אני מסתכלת על דגל הגאווה שמונף בתיכון שליד האוניברסיטה, התיכון שלי, עם הירצחה של שירה בנקי, הילדה שלהם, הבכורה, האהובה, הנהדרת, ולא מצליחה להבין איזה מין קלקול נהיה פה. איך יצור חי אחד, רוצח ילדה רכה והחיים של משפחה אחת נפלאה לעולם לא יחזרו להיות כמו שהיו פעם.
התרעות פיקוד העורף