ביום שני הובאה לקבורה שירה בנקי ז"ל, שהשתתפה במצעד הגאווה בירושלים ונדקרה בידי ישי שליסל, שפצע עוד חמישה צעירים באירוע. קרובי משפחתה וחבריה מספרים על נערה מיוחדת, ערכית, מוסרית, משפיעה על סביבתה ומצוידת בהמון אהבה לבני אדם. רק בת 16, אבל כבר מנהיגה, אחות גדולה לחבריה. היא אהבה את הארץ, הכירה כל פיסה ממנה.
"נהוג לשבח אדם שהלך לעולמו, אבל במקרה של שירה באמת אין משהו אחר לומר פרט לסופרלטיבים. היא הייתה ילדה מדהימה", אמרה חברת המשפחה, נגה פריינטה־כרמי. חברת משפחה נוספת, יעל סגל־פדרו, המחישה: "בקיץ היא הלכה עם שתי חברות לבית חולים לשיקום ילדים. פשוט ביקשה להתנדב שם. זה אפיין אותה מאוד".
בהספד לחברתו הטובה, כתב עמרי: "שירה,קשה לי לתפוס את הפתאומיות והזוועה שבמקרה. ייקח זמן עד שאתרגל לעובדה שאת איננה, את, שהיית נערה חכמה, חריפה, חברותית ומעניינת, כבר לא איתנו".
"היו לנו המון דברים משותפים", הוסיף עמרי. "ספרים, מוזיקה ובעלי חיים. היא הייתה ישירה, אמרה מה שהיה לה בראש. היא הייתה חברה טובה, אכפתית, רגישה. לא ישבה בשקט אם ראתה לידה משהו לא הוגן, תמיד פעלה. אינטליגנטית מאוד. החברים והמשפחה תמיד היו ראשונים עבורה. היא הייתה ילדה מעניינת, תמיד מצאת על מה לדבר איתה. היא גם הייתה מוכשרת מאוד במוזיקה, גם שרה וגם ניגנה".
"הלוחמנות למען הטוב, המנהיגות שהשפיעה עלינו מאוד, הרגישות והיכולת הלא מוסברת לראות את הטוב באנשים.
"אז תודה לך, שירה, שהיית שירה בנקי, שירה בנקי שלנו" (יואב, מתן ונעמה).
"הייתה לה תקשורת מופלאה עם המבוגרים", הוסיף צביאל, "היא התעניינה מאוד בהיסטוריה, במזרח התיכון, שורשיות מופלאה".
חברי המשפחה מתארים את שירה כאחת שאהבה לחוות את החיים. הרפתקנית לצד אחריות גדולה. "אני זוכרת אותה כבר בגיל 6 עושה סנפלינג. כולם מסתכלים עליה מלמטה בהשתאות. בטיולים היא תמיד הייתה הראשונה לקפוץ למים, גם אם הם קרים", סיפרה פריינטה־כרמי. "היא הייתה מתרגשת וחוששת אבל לא מוותרת. לא לקחה סיכונים מיותרים", מוסיף צביאל.
מחנך כיתתה של שירה נדב חרובי כתב בהספד: "בחזרה מבית החולים עשיתי מה שכל מורה היה עושה - חיטטתי בעבודות שהספקת לכתוב לי בשנה האחרונה. מצאתי את החיבור הבא, שכותרתו: 'הדינמיקה של הרוע'. התבקשת לענות על השאלה "כיצד מונעים רוע במערכת הבית ספרית וכיצד מונעים מאנשים להיות מפלצות?". אני מקווה שאת כמה מן ההצעות שלך נשמע כולנו וגם אלה שממונים על ביטחוננו. הנה, למשל, הסעיף השני בתשובה שלך:
"תרומת האיברים של שירה מייצגת את הערכים של אורי ומיקה, אך גם את של שירה עצמה. ברור לכולנו, חברים ומשפחה, שזה המשך ישיר למשנתה ולערכיה של נתינה, של עזרה לזולת, של לראות בכל אדם את האדם שבו, באשר הוא", סיכמה סגל־פדרו.
שירה היפהפייה, בחיים ובתמונות, שלא אהבה שאני מצלם אותה. אנו מתנחמים רק בכך שזכינו ליהנות כמעט 16 שנים משירה. זה לא מעט זמן, אבל זה בהחלט לא מספיק".
התרעות פיקוד העורף