לקשיים המתמשכים של ממשלת ישראל לבסס מדיניות הגירה שתעמוד במבחן בג"צ ישנם שני צדדים, וכמו שתושבי דרום תל אביב משלמים מחיר על ההזנחה של הרשויות את מצבם מזה שנים, כך גם המהגרים הלא חוקיים עצמם משלמים את המחיר.
לדבריהם, "בנוסף ל-45 אלף מבקשי המקלט יש במדינה כמעט 90 אלף עובדים זרים מהם 15 אלף לא חוקיים. אם ישראל היתה נותנת לאריתראים ולסודנים מעמד ולו זמני, הם לא היו צריכים להתרכז בדרום תל אביב, לשם הביאה אותם המדינה מלכתחילה, ושרק שם אנחנו יכולים לדאוג להם לשירותי בריאות וחינוך כלשהם. הם היו יכולים להחליף רבים מאותם עובדים זרים בחקלאות ובניין ברחבי הארץ".
במוקד לפליטים ומהגרים לא מכירים את הטענה של שר הפנים על לפחות שני מקרים של הסתננות חוזרת לישראל של מי שגורשו ממנה במסגרת תכנית "עזיבה מרצון". "מוזר לשמוע את זה דווקא משר הפנים שאמור להתגאות במדיניות הכושלת הזאת. אנחנו לא מכירים מקרים כאלה בכלל אבל זה לא מופרך, כי הסדר העזיבה לא מקנה לפליטים אופציה טובה באמת. זרקו אותם לרואנדה ולאוגנדה והם לא מקבלים שם כל מעמד. אחרי שאוגנדה הפסיקה לפני חצי שנה לקבל פליטים מישראל נשארה רואנדה בינתיים. יש להם ויזה לשם ליומיים ואחרי יומיים מגיע אליהם אדם למלון שאומר להם 'אם תתנו לי את הכסף שלכם ('מענק העזיבה' מישראל) אני אבריח אתכם מעבר לגבול לאוגנדה. הם מפחדים, עוברים איתו את הגבול ובאוגנדה לפי הדיווחים שאנחנו מקבלים הם בדרך כלל נעצרים או שהם חומקים מתחת לרדאר ומנסים לברוח ללוב וממנה להגיע לאירופה כשחלקם מתים בדרך. חלקם נשארים ללא מעמד באוגנדה ומסתתרים מהרשויות".
דוברת המוקד לפליטים ומהגרים, ענת עובדיה רוזנר, מדגישה כי "ידוע לנו על שני מקרים שבדרך לא דרך באמצעות רשתות ההברחה של הפליטים באפריקה הצליחו להגיע אפילו לירדן. כך שאם יש מקרה או שניים שהצליחו להסתנן בחזרה לישראל, זה לא יפליא אותנו. כשזורקים אנשים ללא מעמד למקום וההסכמים חסויים, כישראל לא מקיימת מעקב אחר האנשים שמגורשים, ואין שום שינוי במדיניות הזאת אלא רק לנסות לעשות עוד מאותו דבר שלא עובד, זה לא מפתיע שהם מתפזרים בכל מקום ולא נשארים במדינה אליה הם מגורשים".
התרעות פיקוד העורף