עם הגעתו של הילד לכיתה א', לא מעט הורים מוכנים להיפרד ממאות שקלים בחודש ולשלוח את הילד שלהם לשיעורים פרטיים, העיקר שהוא חלילה לא יפגר בקריאה או בחשבון. בתקופה האחרונה זה הפך ממש לטרנד, והרשת גדושה מורים פרטיים שישמחו להעניק שיעורי עזר לקטנטנים שרק לפני כמה
חודשים סיימו גן חובה. האם מורה פרטי בגיל כה צעיר אכן יצליח לשפר את ציוניו של התלמיד? האם זה הכרחי? ומה המחיר שהתופעה הזו גובה?
"כשהבן שלי היה באמצע גן חובה, רשמתי אותו לשיעורים פרטיים כדי לחזק את הביטחון העצמי שלו וכדי שיגיע מוכן לכיתה א'", מספרת גלית בן שמואל, אם מנהריה. "רציתי שידע טוב יותר אותיות, מספרים, הברות. הבן שלי מאוד ביישן ומופנם, ורציתי שהוא יגיע לבית הספר ופחות יהיה עסוק בלימוד אותיות, אלא יותר יתעמק במקום החדש, בחברה החדשה, במורה החדשה".
אלא שלא כולם בטוחים שמדובר בעניין מבורך. לדברי ד"ר ניצה דורי, ראש החוג לגיל הרך במכללת שאנן האקדמית לחינוך בחיפה, שיעורים פרטיים בגיל כה מוקדם מעידים בעיקר על לחץ חברתי, תחרותיות והישגיות, המאפיינים את החברה הישראלית בכל תחום. "בנוסף לכך, אולי זה גם מעיד על קשיים רגשיים בלתי מודעים של ההורים", היא אומרת. "זה יכול להיות בגלל שתי סיבות: 'אני רוצה לתת לילד שלי את מה שלי היה חסר בילדותי', או 'אני לא רוצה שהילד שלי יהיה בעמדת נחיתות לעומת ילדים אחרים שכן מקבלים שיעורים פרטיים'. כמו כן, יש גם קבוצה של הורים שפשוט דוחפת להישגים בכל תחום. אלה הורים שרוצים להגשים דרך הילד מה שהם רצו להגשים ולא הצליחו, או סתם הורים דאגנים יתר על המידה, החוששים שמא ילדם חלילה לא יהיה בראש. חבל שהורים אלה לא מבינים את המחיר הכבד שהילד משלם על הפרפקציוניזם המיותר".
קרן מנור־כהן, יועצת חינוכית במכללה האקדמית גליל מערבי, דווקא רואה את היתרונות בפנייה למורים פרטיים בגיל כה צעיר. מנור־כהן, המתמחה בהוראה מתקנת, מספרת שהרבה הורים לילדים בגן חובה פונים אליה ומבקשים לעשות הכנה לכיתה א'. "הכנה לכיתה א' זה הרבה יותר מללמד אותיות", היא מסבירה. "הילד צריך גם להבין את ההבדלים בין המסגרת של גן לבין בית הספר, הוא צריך להיות מסוגל לקרוא את המפה החברתית, להבין איך אפשר ליצור חברויות חדשות. כשאני עושה שיעורים פרטיים כהכנה לכיתה א', אני לוקחת את הנושא הרגשי־חברתי ומקדישה לו חלק מהזמן. חוץ מזה, יש כמובן גם נושא הבשלות המוטורית של הילד. האם הוא יודע לאחוז נכון עיפרון? האם הוא יודע לשרטט צורות בסיסיות? ויש גם כל הנושא הקוגניטיבי: האם הוא יכול לשבת במפגש ולשמור על קשב לאורך זמן?".
לדברי מנור־כהן, הקושי המהותי בכיתה א' הוא ללמוד לקרוא, "ויש גם קשיים בחשבון, בהבנה כמותית", היא מספרת, "אבל הקריאה זו הבעיה העיקרית, כי היא בעצם מקרינה על כל שאר המקצועות שלומדים אחר כך בבית הספר".
חגית אושיה, מנהריה, שבנה עולה השנה לכיתה ב', מאששת את דבריה של מנור־כהן. "בתחילת כיתה א' המורה זיהתה אצל בני כל מיני קשיים בתחום הלימודים", היא מספרת. "בהתחלה חשבו שאולי זה רגשי, אולי הסתגלות, עניין של בשלות. קבענו תור אצל מומחית לקשב וריכוז, והילד אובחן עם לקות למידה. הוא קיבל מורה פרטית להוראה מתקנת גם בשפה וגם בחשבון. בזכות כל התמיכה הלימודית שהוא קיבל, בסוף השנה הוא כבר נהיה ילד אחר".
ההורים שיבחרו בסופו של דבר בנתיב השיעורים הפרטיים, ייאלצו לשלם לא מעט. "במרכז הארץ זה נע בין 150־180 שקל לשיעור של 45־60 דקות, ובאזור הצפון זה 80־120 שקל", אומרת מנור־כהן. "המחיר גם תלוי בכמה ניסיון יש לך וכמה השם שלך הולך לפניך. הייתי ממליצה להורים להיעזר באנשים שמגיעים מתחום החינוך, החינוך לגיל הרך בעיקר, כאלה המתמחים בלקויות למידה, שלמדו הוראה מתקנת. צריך שיהיו לך כלים מתאימים לעבוד עם ילדים כדי באמת לקדם אותם".