מחנכת דור העתיד של המורים: "עדיף מורה טוב בכיתה גדולה מגרוע בכיתה קטנה"

"מוסד הפיקוח הוא אנכרוניסטי ומיותר. צריך לצמצם אותו ולהגדיר מחדש את יעדיו. מספיק שמנהל בית ספר משגיח על המורים ויש גם מרכז מקצוע. מדובר בכבלים שחוסמים את התפתחות המורה ומביא לנשירתו מהמערכת".

במוסד שנמצא תחת אחריותה של ליבמן לומדות יותר נשים מגברים. נתון לא מפתיע בהתחשב בעובדה ש־85% מהמורים בבתי הספר היסודיים הם נשים. אחוז הגברים בתפקידי הוראה הולך ועולה בכיתות הגבוהות יותר - 30% מהמורים בכיתות העליונות הנם גברים - ועדיין האחוזים זעומים. "הייתי מקווה לראות איזון בין גברים לנשים בהוראה. ילדים זקוקים לאינטראקציה משמעותית עם בני שני המינים, ורצוי שיפגשו גם מורים גברים. יתרה מזו ולדאבוני, מקצוע שממוצב כנשי זוכה ליוקרה נמוכה יותר. כניסה של גברים למקצוע תמתג אותו כמקצוע נחשק יותר וגם זה יתרון. אני בטוחה שאם משכורות המורים יגדלו באופן ניכר, יגדל גם הסיכוי שיותר גברים יהיו מורים".

"בארץ קיימות יותר מדי מכללות לחינוך. משרד החינוך ביחד עם ות"ת ומל"ג יזמו מהלך לצמצום מספר המכללות ולהשלמת האקדמיזציה של מקצוע ההוראה. זוהי החלטה רבת חשיבות, שתאפשר בעתיד שדרוג מהותי של הכשרת המורים בישראל. המעבר לות"ת הוא למעשה מהלך המכריז על כך שמקצוע ההוראה יטופל כמו כל מקצוע אקדמי אחר ולא יישאר בסמכות משרד ממשלתי. שתי המכללות הללו נבחרו להיכלל בפעימה הראשונה של התהליך, ואנו כולנו תקווה שהוא יושלם במהלך העשור האחרון כך שתיוותרנה כשמונה מכללות לחינוך בלבד".

ליבמן (65) מכהנת בתפקידה ארבע שנים. בתחילת הקריירה שלה הייתה מורה למדעים בתיכון חד"ש בחולון ושימשה כראש היחידה להערכה ולמדידה באוניברסיטת תל אביב וחברת מל"ג. היא חוקרת חינוך, אם לשני ילדים וסבתא לשלושה נכדים שמתגוררים בארה"ב. שם, היא טוענת, המשמעת בבתי ספר מוקפדת יותר ויש כבוד למורים. ועדיין, גם שם הילדים לא אוהבים את בית הספר.

"מורה צועקת נחשבת בעיני חלק מהתלמידים כמורה אלימה, והילדים וההורים לא מוכנים לסבול זאת. לפני 20 שנה אף אחד לא שם לכך לב, אולם כיום יש רגישות גדולה לעניין, שמלווה בסיקור תקשורתי מוגזם. כל המחקרים מראים שיש כיום פחות מקרי אלימות בבית הספר, ויחד עם זאת אני תומכת בססמה 'אפס סובלנות לאלימות', רק שקשה ליישם זאת כשבית הספר צריך להתמודד עם האווירה האלימה ברשתות החברתיות, בכבישים ואפילו בכנסת. בית הספר צריך להכין חוזה ובו חוקים בנוגע למה מותר ומה אסור, ומי שלא ימלא אותו ייענש".

"אין לכך מתכון. התלמיד יהיה מעורה בשיעור על ידי משחקים, סיורים בחוץ, יצירה אמנותית ושימוש בטכנולוגיה. אם, למשל, בשיעור גיאומטריה לומדים על צורות הנדסיות, שהמורה יוציא את התלמידים החוצה לחפש צורות מתאימות, להצטלם איתן ולהשתמש בצילומים כחומר לימודי בכיתה. צריך כל הזמן שהמוח החושב והיצירתי של הילד יפעל במקביל".

"אני דוגלת בצמצום מספר בחינות הבגרות לארבע: מתמטיקה, שפה, מדעים ואנגלית. את שאר המקצועות ילמדו על פי תוכניות בית ספריות ולפי תפיסת עולמו של בית הספר. כך שהמוסד החינוכי לא יהיה רק בית חרושת לבחינות בגרות. הורדת לחץ הבחינות תאזן את הפיכת בית הספר מקבלן של בחינות למקום של חינוך".

"לדעתי, האוניברסיטאות יכולות לקבל תלמידים גם על בסיס ארבעת המקצועות הללו. לדעתי, אפשר לבטל את הפסיכומטרי במקצועות ההומניים ולבקש מהסטודנט תיק עבודות, למשל. אין ברירה, חייבים מבחני מיון כדי להתקבל לאוניברסיטה, אבל זה לא חייב להיות פסיכומטרי".

"עיתוי ההכרזה על הקטנת הכיתות, שלושה שבועות לפני תחילת שנת הלימודים, הוא בעייתי. נראה שמשרד החינוך יביא מורים, העיקר שיהיה מי שילמד. לדעתי, עדיף מורה טוב בכיתה גדולה ממורה גרוע או בינוני בכיתה קטנה".

"מקצוע המתמטיקה הנו חשוב ביותר, ואם רוצים להוביל מהלך לחיזוק ההישגים וההבנה המתמטית של תלמידי התיכון, צריך להתחיל את הלימודים כבר בגיל הגן, אלא ששם נדרשת תשומת לב מיוחדת להכשרת גננות בתחום. אני סוברת שרצוי להגדיל את מספר הנבחנים ב־5 יחידות, לצד העמקה וחיזוק הלמידה בכל מקצוע. יחד עם זאת יש להיזהר ולא להיחפז. מדאיג אותי, למשל, שבגלל הבונוס והעידוד האגרסיבי להעלאת אחוז הנבחנים יורידו את רמת הבחינה ואת רמת הדרישות ואז יצא שכרנו בהפסדנו. צריך לזכור שלא כל אחד צריך ללמוד מתמטיקה ברמת 5 יחידות. הדבר החשוב הוא לדאוג שמי שיכול ורוצה ילמד בהיקף הגבוה ביותר התואם את יכולותיו".

"חובתנו לחנך את התלמיד כאדם שלם, חושב וערכי. כמורים, עלינו להגיע לתלמידים, להתחבר אליהם ולאפשר להם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. זו החובה של המורה: להעצים, לפתח ולהדריך. אני בטוחה שכך יצמח לנו דור מצוין".