את הכתבה הזו אפשר היה לסכם בהפניה פשוטה לקריאת דוח מבקר המדינה משנת 2014. אבל דוחות, כמו ועדות, נשארים במקרים רבים מתוחמים בחדריהם או על דפיהם.
בדוח המדובר, נדרש המבקר אל לימודי המתמטיקה. הוא, כמו שר החינוך הטרי נפתלי בנט, מוטרד מאוד. הוא מזכיר את ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחנים ארציים ובינלאומיים במתמטיקה, את השיעור הנמוך של הנבחנים במבחני הבגרות במתמטיקה ברמות המוגברות, את המחסור במורים בעלי הכשרה מתאימה, את הפערים בהישגי התלמידים בין המגזרים השונים ובין המרכז לפריפריה ואת הירידה במספר הפונים למקצועות עתירי מתמטיקה באוניברסיטאות.
"ההרגשה בציבור הרחב היא שמצד אחד אולי נעשות הרבה רפורמות במערכת החינוך, ועם זאת דבר בעצם לא משתנה", אומרת פרופ' צביה מרקוביץ ממכללת אורנים, מומחית בחינוך מתמטי לבית הספר היסודי ולגיל הרך. "בתחום המתמטיקה שופרו דברים במהלך העשורים האחרונים, אבל לא נעשה שינוי מערכתי משמעותי. אנחנו לא תמיד מצליחים להראות לתלמידים את היופי הטמון במתמטיקה, את הכיף והסיפוק בפתרון בעיה מאתגרת".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "התוכנית הלאומית לחיזוק לימודי מתמטיקה שמוביל השר בנט היא תוכנית רב־שנתית שתפעל לקידום הוראת המתמטיקה על כל הרצף החינוכי, מבתי הספר היסודיים ועד התיכונים. התוכנית הציבה כיעד להכפיל בתוך ארבע שנים את מספר הלומדים חמש יחידות לימוד מתמטיקה, והיא כוללת השבחה והכשרה של מורים למתמטיקה, פתיחת 100 מגמות לימוד חדשות, שיתופי פעולה עם חברות הייטק ושילוב קורסים מתוקשבים ועזרים טכנולוגיים".