בעקבות פרסום התחקיר וההדים שהוא עורר, יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) מתכוון לערוך דיון מיוחד בוועדה בתופעה הקשה. “נזמין לדיון אנשי מקצוע העוסקים בתחום", הוא אומר, “אחרי שאלמד את הנושא בוודאי יהיו לי גם כמה עצות טובות למיגור התופעה. צריך כפי הנראה, לשנות את השיטה כך שלא תגרום לבני נוער להתמכר לווינר. יש משהו בשיטה שגורם להתמכרות של בני נוער".
בניגוד לחברי הכנסת שסבורים כי ביכולתם להשפיע על עצירת התופעה המאיימת, עופר עיני, יו"ר ההתאחדות לכדורגל, הגוף שנהנה מרוב כספי הטוטו, חושב שלמרות כוחו במגרש הספורט אין לו יכולת לשנות. “מי שיכול לעשות זה רק הטוטו", הוא מסביר. “הם בעלי הזיכיונות, הם אלה שמחלקים את הזיכיונות לתחנות, הם בעלי העניין בכל מה שקורה סביב הווינר. זה לא העניין שלנו בכלל. מה אני יכול לעשות יותר מאזרח רגיל?".
“אין לי שום נקודת כוח במשחק הזה. הטוטו הוא הגורם שנהנה מהעניין, והוא זה שיכול לטפל בו. גם שרת הספורט, במשאביה, יכולה להוביל חקיקה שתשנה את המצב. מה ההתאחדות במשאביה יכולה לעשות?".
“הטוטו חייב לקחת את הזיכיון של מפיצים שימכרו כרטיסי ווינר לבני נוער או להטיל עליהם קנסות כבדים ולהעמיד אותם לדין. לא יכול להיות שתהיה כאן עצימת עיניים. כללים שלא אוכפים אותם הם גרועים יותר ממצב שבו אין כללים בכלל".
“יש עבירות שהן עבירות בלי מזל, ויש מי שקורא להן עבירות בלי קורבן. מי יתלונן במקרה הזה? המוכר לא יתלונן, הוא רוצה שבני נוער ירכשו ממנו כרטיסי ווינר, בני הנוער לא יתלוננו, הם מוצאים בזה ריגוש ואשליה. בני משפחותיהם גם הם לא ממהרים להתלונן, מפני שברוב המקרים הם כלל לא מודעים לכך שילדיהם מהמרים. למעשה הכל רובץ לפתחה של המשטרה. אני מניח שיש לה סדרי עדיפויות משלה ונושא כזה נדחק לשוליים. הטיפול צריך להיות משולב, לא רק על ידי הטלת קנסות אלא גם בהעלאת המודעות הציבורית. מספיק שפעמיים־שלוש בעלי תחנות יחטפו קנסות כבדים והדבר יעורר רעש בתקשורת כדי להקטין את התופעה, ולו רק מהחשש של בעלי התחנות שהם עלולים להסתבך".
התרעות פיקוד העורף