יחד עם הצעירים והצעירות ששבו לא מזמן מהטיול שאחרי הצבא, יפקדו את הקמפוסים היום גם לא מעט סטודנטים שעבורם הלימודים האקדמיים מהווים סוג של טיול תוך כדי צבא. כ־2% ממשרתי הקבע בצה"ל כיום הם סטודנטים. "אם תשאלי אותי ואת 90% מהחברים שלי מה היו השנים הכי יפות ומהנות שלנו בצבא – התשובה תהיה חד־משמעית: השנים שבהן בילינו מחוץ לצבא - באוניברסיטה", מעיד ג', קצין קרבי בקבע שלמד מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים.
"כל החבר'ה מסביב, הסמג"ד שלי אז, המג"ד. יש אווירה".
"לא. הרוב זה תיאוריות ופוליטיקה. תכל'ס, אין שום קשר".
לצורך השוואה, על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה לשנת תשע"ה, שפורסמו בשבוע שעבר לגבי כלל הסטודנטים שלומדים תואר ראשון, רק 6.9% בקרב הסטודנטים לתואר ראשון לומדים בפקולטות למדעי הרוח - יותר מפי שישה (!) מאשר בצבא. 10.9% מציבור הסטודנטים בוחרים לימודי מנהל עסקים וניהול – מקצוע שנמצא במגמת עלייה מבחינת הביקוש – פחות ממחצית משיעור הסטודנטים בצה"ל שבחרו בתחום זה. 19.6% מהסטודנטים לומדים מדעי החברה, ו־18% לומדים הנדסה (כולל לימודי אדריכלות). אם כן, המשבר
"משנות ה־90 מתחדד האתוס הניהולי בצבא, ואיתו הדיוקן של הקצין הצבאי כקצין־מנהל. ההכפפה ההדרגתית של הצבא לכללי ניהול כלכליים, ההסבה של היחידות למה שקרוי משקים סגורים עם ביזור של עצמאות ניהולית כלפי מטה, האתגר של פעולה בסביבה מורכבת, שבה המפקד הצבאי מנהל משא ומתן עם הורים, ארגוני זכויות אזרח, רבנים ואחרים, הצורך בעבודה מקצועית עם התקשורת, המשפטיזציה של הצבא ועוד - הם ממעצימי האתוס הניהולי. לכן קטנה המוטיבציה של הצבא בעידוד של רכישת ידע אקדמי מופשט, לטובת הצורך להקנות ידע מעשי ככל שניתן".
למרות הטענה בצה"ל כי לא קיימת מניעה פורמלית ופומבית לצאת ללימודים הומניים, משיחות עם קצינים בקבע בעבר ובהווה נראה כי ישנה הכוונה שלהם לעבר מקצועות תכליתיים יותר. "הייתה לי התלבטות אם ללכת ללמוד משפטים, כמו שתמיד דמיינתי, או תואר כללי ופשוט יותר, כמו ממשל או מנהל עסקים", מספר א', קצין קרבי בקבע, שנמצא כעת בתקופת לימודיו האקדמיים לתואר ראשון. "המפקדים בצבא קצת עיקמו את האף כשדיברתי על משפטים והתמחות, כי זה תואר ארוך יותר שלא התיישב עם תוכנית השירות. יש לדעתי הסללה מאוד ייעודית לכיוון הפרקטי, גם אם לא מודים בזה".
"כמו כולם מסביבי - מנהל עסקים".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: ״הדרישות האקדמאיות להכרת תואר למשרתי הקבע אינן שונות מכלל האוכלוסייה ועומדות בהתאם לתוכניות המועצה להשכלה גבוהה ובמוסדות המאושרים בה. צה״ל מעודד את משרתין לרכוש השכלה על תיכונית ומעצב מדיניות וכלים התומכים בכך. המדיניות מתעדכנת ומתוקפת מדי שנה ומפורסמת לעוסקים בכח האדם בצה"ל ולמשרתי הקבע עצמם. נדגיש כי משרתי הקבע במקצועות הקרביים רשאים לצאת ללימודים מלאים אשר ממומנים על ידי הצבא, בכל תחום שיחפצו, כאשר תקופת הלימודים מותאמת למסלול שירותם, מבלי לפגוע בתוכן הלימוד״.