ניצב בדימוס גבי לסט שימש בנובמבר 1995 מפקד מחוז תל אביב במשטרה. כל אותה שבת לא היה שקט. “אף אחד לא רצה את העצרת”, לסט אמר השבוע. “גם רבין לא רצה. היינו אז אחרי החיסול של פתחי שקאקי במלטה, האווירה הייתה קשה, הסכמי אוסלו ברקע, הפלגנות בעם. התפללתי שיירד גשם. למה? לא יודע. אישית לא יכולתי להישאר בבית, לכן הקדמתי לצאת, ובשתיים כבר הייתי בתל אביב כדי להסתובב בין הכוחות”.
לסט הכיר את רבין מתפקידים קודמים שעשה, ומבחינתו זה היה אובדן אישי: “יש את האנשים שנחשפו רק פוליטית, לא הכירו את האיש, לא ישבו, לא עישנו איתו סיגריה, אז קשה לי להעביר את התחושה. אבל רבין היה צנוע. אולי חצי שנה לא יצאתי מהבית לא לקפה ולא למסעדה. אפילו את מסיבת פורים, שהייתה מתוכננת במחוז, ביטלתי. אי אפשר היה לחגוג”.
“לא למדנו כלום, אבל אני עדיין אופטימי ומאמין שאנחנו בתהליך”.
“הגענו כבר. שים פה סימן קריאה”.
התרעות פיקוד העורף