רבים מהם אף צפו בסרטון ברשת, שבו זרהום שוכב על הרצפה ומדמם לאחר שהמאבטח ירה בו בטעות כי חשב שמדובר במחבל. בסרטון נראים האזרחים מכלים בזרהום את זעמם, בועטים בו, מכים אותו ומטיחים בו ספסל וכיסא. זמן קצר לאחר האירוע נפטר זרהום בבית החולים.
האם הייתה זאת טעות בזיהוי, או שמא אלימות על רקע גזעני, והאם נשקפת סכנה מיוחדת למבקשי המקלט מאפריקה בתקופות של פיגועים שבהן היד קלה על ההדק? דווקא חברי הקהילה נזהרים מלקבוע עובדות.
"הצפייה בסרטון הייתה מאוד קשה. מאוד", מספר אסטפנוס, בן 30, שחי בישראל שש שנים, מתגורר בדרום תל אביב ועובד במסעדה. "עכשיו, כשאני חושב על זה ומנתח את זה, אני רואה את זה אחרת. אבל ברגע הראשון היה לי מאוד קשה לראות מישהו כמוני עובר דבר כזה. התמונות שלו שוכב בתוך דם, עם הידיים על הפנים, ואף אחד לא ניגש לעזור, רק בועטים, רק מרביצים - זה בשבילי מאוד קשה. לא רק בתור בן אדם מאריתריאה, אלא בכלל בתור בן אדם".
ביום שאחרי הלינץ' ערכו מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודן השוהים במתקן חולות שבנגב טקס אזכרה לזכרו של הבטום. הרשתות החברתיות רתחו, וארגון הסיוע לפליטים אס"ף פרסם הודעה, ובה נאמר כי מדובר בביטוי לגזענות כלפי כל מי שעורו כהה. "אנחנו מזועזעים וכואבים את מותו של הבטום זרהום, שנהרג בזירת הפיגוע בבאר שבע, לאחר שהותקף באלימות בידי ההמון", נכתב בהודעה. "הלינץ' האיום הזה חייב להיחקר מיידית על ידי משטרת ישראל, ועל האחראים למותו לעמוד לדין. זרהום הותקף באכזריות בגלל צבע עורו וסיים את חייו בצורה טרגית, כשהיה בדרכו לחדש את אשרת השהייה שלו בישראל. תקיפה ברוטלית זאת היא ביטוי נוסף לשנים של גזענות כלפי כל מי שמוצאו שונה וצבע עורו כהה. אנחנו מקווים שזוהי הפעם האחרונה שבה מותקף אדם ממניעים גזעניים. על רשויות המדינה לקחת אחריות מלאה על המקרה הקשה הזה, לדאוג לסידורי הטסת גופתו של זרהום ולפיצויים למשפחתו".
במקביל, משטרת ישראל הודיעה כי תאתר ותחקור את המשתתפים בלינץ', וחברי כנסת גינו את הרצח, בהם גם הח"כית מרב מיכאלי שכתבה בעמוד הפייסבוק שלה: "שאנחנו נעשה לינץ' באדם ירוי, מחוסר הכרה, ששוכב על הרצפה ולא מסכן איש רק בגלל שהוא שחור? אנחנו יהודיות ויהודים. אנחנו בני ובנות אדם. אנחנו אלה שנישאר לחיות פה, במדינת העם היהודי, גם כשייגמר גל הטרור הנורא הזה, ואנחנו נצטרך לחיות עם עצמנו". לצד הגינוי, רבים מחברי הכנסת טענו שמדובר בטעות בזיהוי.
לגל הגינויים הצטרפה למרבה האירוניה גם ממשלת אריתריאה, שמואשמת באופן שיטתי בהפרת זכויות אדם. "המכות הברוטליות והרצח של אזרח אריתריאי הוסברו כטעות בזיהוי", נטען בהודעה שפרסמה הממשלה. "הרשויות הישראליות הביעו תנחומים בפני שגרירות אריתריאה. עבור האריתריאים התקרית הטרגית הזאת היא תזכורת מכאיבה לדיכוי החבוי והלא מדווח בישראל נגד עשרות אלפים אריתריאים".
"זה מצחיק ועצוב שהם מדברים על הדיכוי שלנו", אמר אסטפנוס בתגובה להודעת הגינוי של ממשלתו.
על פי נתוני רשות ההגירה, 45 אלף מבקשי מקלט מאפריקה שוהים כיום בישראל, מתוכם כ־33 אלף מבקשי מקלט מאריתריאה שברחו ממדינתם. על פי פעילים בעמותות שונות המסייעות למבקשי מקלט בישראל, הסיבה המרכזית להימלטותם של האריתריאים ממדינתם היא שירות החובה הצבאי, שנמשך בממוצע מגיל 18 עד גיל 55. עוד טוענים הפעילים כי מי שערק מצבא אריתריאה נחשב כאילו הביע דעה פוליטית נגד המשטר, וצפוי למאסר ועינויים אם ישוב למדינתו.
באוגוסט האחרון דרש השר לביטחון הפנים גלעד ארדן להגדיר את המסתננים או מבקשי המקלט שחודרים מסיני לישראל "בעלי סיכון ביטחוני". "זה לא מופרך שדאע"ש וארגוני טרור אחרים הפועלים בסיני ינצלו את מצוקותיהם של המסתננים כדי לגייס אותם", אמר ארדן. "הנוהל שלפיו מסתננים שמגיעים לישראל מועברים לטיפול רשות ההגירה והמשטרה צריך להשתנות. יש להתייחס לסוגיה גם כאל סוגיה ביטחונית שחייבים לתת לה מענה".
"זה עוד פעם ניסיון לשים עלינו סטיגמה", טוען דוויט, בשנות ה־30 לחייו, שחי כבר שלוש שנים בישראל, שוחרר לאחרונה משהות ארוכה במתקן חולות ועובד בניקיון. "זה לא נכון, ואני לא חושב שמי שהרביץ ועשה את הלינץ' בבאר שבע חשב על מה שארדן אמר. אין לזה קשר אלינו. אנחנו באנו לכאן לחפש חיים שקטים".
לדבריו של דוויט, הרצח בבאר שבע זעזע את עולמו. "לא הכרתי את זרהום", הוא מספר. "הוא חי ועבד באזור רחוק ממני, ואנחנו כאן בארץ די הרבה. אני גם לא חושב שזה בגלל שהוא אריתריאי, אבל אולי כן כי הוא שחור, כהה. בזמן כזה אנשים מאוד מתוחים".
גם אוסקר טי אוליבייה, בשנות ה־40 לחייו, פליט קונגולזי שחי בישראל כבר 21 שנים ואב לבת בת 12, סבור שהרצח אינו קשור להיותו של זרהום אריתריאי, אלא להיותו שונה. "הירי בזרהום היה החלטה פזיזה של המאבטח", טוען טי אוליבייה. "אני לא בטוח שהוא ידע שזרהום אריתריאי או מבקש מקלט. אבל הלינץ' שבא בעקבותיו היה קשור להיותו שונה, האויב הרי שונה, וזרהום היה שונה. הוא היה האחר".
"מדינת ישראל צריכה להכיר בו כנפגע פעולות איבה", אומר ד', בן 37, מבקש מקלט מאריתריאה שחי בארץ שבע שנים. "אני לא מבין איך ניתן לחשוב אחרת. הוא גר כאן, עבד כאן, שילם מסים ונהרג במהלך פיגוע טרור. אני לא מבין מה הקשר לזה שהוא נכנס לכאן באופן לא חוקי. אני גם לא מבין את מדינת ישראל. הם חושבים שזה ייצור תקדים? זה מבייש את המדינה שהיא מתעסקת בזה בכלל. אני מקווה שמי שמחליט יבין שאין הבדל בין מי שנרצח על ידי מחבל - אם הוא יהודי, אריתריאי, סודני או ערבי".
אמש ערכה הקהילה האריתריאית בתל אביב טקס זיכרון לזרהום בגינת לוינסקי בדרום תל אביב. "הרצח בבאר שבע הוא טרגדיה לא צפויה", אומר מקונן נריו, בן 41, שחי בישראל שמונה שנים, מתגורר בירושלים ועובד בסיעוד. באריתריאה עבד כמורה. "המצב בישראל בשבועות האחרונים מאוד אלים. אנחנו כקהילה מפגינים סולידריות עם ישראל ומאמינים שאין מקום לטרור בעולם. יחד עם זאת, קשה לי מאוד לומר שהלינץ' נעשה דווקא בגלל שזרהום אריתריאי.
אני מבין שהמאבטח ירה בטעות בזרהום, אבל אלו שהכו אותו אחר כך - זה פשוט לא מתקבל על הדעת. אבל קשה לי לקבוע אם זה נעשה בגלל המוצא שלו או שהפחד והמתח היו הגורם המשמעותי ללינץ'".
ממשרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי: "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מגדיר נפגע איבה כתושב ישראל, אזרח ישראלי ומי שנכנס לארץ כדין. על אף שהאירוע כאירוע מהווה פעולת איבה כהגדרתה בחוק התגמולים, היות ועל פי המידע הקיים, מדובר במי שנכנס לישראל שלא כדין, החוק אינו חל עליו ולפיכך לא ניתן להכיר בו במסגרת החוק. יודגש כי קיימת ועדה בין־משרדית לתשלום פיצויים לפנים משורת הדין לנפגעים על רקע לאומני שחוק התגמולים אינו חל עליהם, והנושא יובא לבחינתה".
התרעות פיקוד העורף