לפני כשלושה שבועות, ביום שבו נשמע באו"ם נאומו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ישב בביתו החוקר המשטרתי בדימוס יורם בן הרוש והאזין בקשב למילים הקשות שבקעו ממסך הטלוויזיה. ברגע ששמע את ההצהרה שלפיה הפלסטינים לא רואים עצמם מחויבים יותר להסכם אוסלו, החסיר לבו פעימה ונשמתו נעתקה.
תגובתו לא נבעה מהעובדה שתוכניות השלום משתרכות בעצלתיים כבר יותר משני עשורים, גם לא מהביקורת החריפה על המדיניות הישראלית. לראשונה, לאחר שנים ארוכות של הדחקה, עברה מול עיניו בבואתו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין. שוב גולל בן הרוש במוחו את השעות שבהן ישב מול עמיר, חקר אותו וניסה לעכל את מניעיו.
התרעות פיקוד העורף