ביום ראשון האחרון עידו משל, בלש במחלק הנוער במרחב דן של המשטרה, קרא את הודעת המוקד וצמרמורת חלפה בגופו. ההודעה סיפרה על מתנדב של משטרת התנועה שנהרג בעת מילוי תפקידו, בכביש החוף, לא רחוק ממכון וינגייט.ההודעה החזירה את עידו חצי שנה לאחור, ל־11 במאי. אביו, פאול, היה המתנדב הראשון במשטרת התנועה שנהרג בזמן משמרת. “המקרים זהים לחלוטין”, סיפר עידו. “כשקיבלתי את ההודעה מהמוקד זה החזיר אותי לאותו יום. הנסיבות, צורת המוות, אפילו הגיל. פה המנוח בן 65, אבי היה בן 66. לא להאמין”.
אתמול ביקש משל ממפקדיו בקורס חוקרים, במכללה הלאומית לשוטרים, לצאת לבקר בשבעה של חיים רדמי ז”ל, שנהרג ביום ראשון האחרון. בבית משפחת רדמי בראש העין עדיין התקשו לעכל את לכתו של ראש השבט. “הוא היה אבא שלא החסיר מאיתנו כלום”, סיפרה יונית רדמי־סינואני, אחת משש בנותיו של המנוח. “חינוך לאהבת הארץ, אהבת הזולת, כולו היה חסד. אמרתי בהספד ‘יש חסד של לתרום ויש חסד של אמת שהוא עקבי’. אבי היה עקבי”.
חיים רדמי נקבר בתאריך העברי של יום ההולדת ה־65 שלו. יונית מספרת שפעם אמר לה שהוא עוד ימות במילוי תפקידו, והיא ביקשה שיפסיק לדבר שטויות. בעוד חודשיים אמור נכדו הבכור לערוך את טקס בר המצווה שלו. רדמי כבר קנה לו מתנות, ועכשיו המוות המיותר ירחף כצל גדול מעל השמחה.
“אני יכולה לענות לך בתור בן אדם דתי ומאמין”, אמרה יונית. “בורא עולם ביקש מאיתנו ‘ובחרת בחיים’. זה המקום של השתדלות. אם תעבור במעבר חציה, יש סכנה שרכב חולף יבוא ויפגע בך, אבל מבחינתך עשית את הצעד. יש השתדלות מינימלית, כמו שחייל שהולך לקרב ישים עליו אפוד וקסדה. שמור על עצמך. יותר מודעות. תיתן לחבר לנהוג, קח מונית הביתה. נהג תחת השפעה הוא רוצח פוטנציאלי”.
התרעות פיקוד העורף