אחד הערכים האחרונים המאחדים סביבם מגזרים רבים בחברה הישראלית הוא השירות בצבא העם, אבל במבט מקרוב על המיתוס מתגלים בו סדקים כואבים. משרד הביטחון מחבק את המשפחות השכולות, אך מי שנותרו בחיים, מצולקים מתאונות אימונים ומפעילות מבצעית, פעמים רבות מדי מתמודדים עם מערכת ביורוקרטית אטומה וסבוכה. מדובר באנשים שרבים מהם איבדו יכולת להתפרנס בכבוד בכוחות עצמם, לנהל חיי שגרה ולזכות בחזרה בחייהם טרם הפציעה.
ראש אגף השיקום משה צין השיב בדיון כי "העובדים שלנו מטפלים בנכים בכל שעות היממה, גם בשעות הקטנות של הלילה – אך הם פועלים על פי חוק, ולא הם הקובעים אותו ואת היקף המשאבים לשיקום". הוא הדגיש כי מאז תחילת גל הטרור הנוכחי הכיר המשרד ב־19 חיילים, שוטרים ולוחמי מג"ב שנפצעו בפיגועים כנכי צה"ל. "כולם הוכרו ונקלטו באופן מיידי במסלול מהיר כדי להבטיח רציפות בטיפול הרפואי", אמר צין והוסיף כי במבצע צוק איתן ולאחריו התקבלו 594 בקשות של חיילים להכרה כנכי צה"ל: "כל החיילים שנפצעו כתוצאה מלחימה הוכרו באופן מיידי ואושרו להם מיידית טיפול רפואי ודמי קיום". הוא הוסיף כי "כל המקרים שהועלו בדיון ייבדקו בהקדם האפשרי ונסייע להם ככל שאפשר".
התרעות פיקוד העורף