"אכיפת החוק היא ליבת הפעילות של שלטון תקין ואמצעי חשוב לשמירה על שוויון בין כלל תושבי המדינה", אומר מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא שהגיש היום (רביעי) דו"ח ביקורת נוקב על התנהלות השלטון המקומי.

שפירא ציין שבמהלך הביקורת, שנערכה אשתקד, ניתן דגש מיוחד על נושא האכיפה בתחום רישוי העסקים ובתחום התכנון והבנייה וניהול נכסים וכספים וכן על תופעת המינויים של יועצים חיצוניים בעיריות. שפירא מתריע כי כמה מהרשויות המקומיות שנבדקו בלטו ליקויים, באופן שמצריך תשומת לב מיוחדת מצד כל הגורמים. מבקר המדינה גם מתריע מפני ליקויים שנחשפו במהלך בדיקות מערך ההסעות של תלמידים וההתמודדות מול תופעות של חרדה ביישובי עוטף עזה. 
העיריות והמועצות שנבדקו העסיקו עשרות יועצים חיצוניים בהיקף מצטבר כולל של עשרות מיליוני שקלים בשנה, קובע מבקר המדינה, שבדק את הנעשה בשש רשויות מקומיות: עירות אשדוד, גבעתיים, הרצליה וקרית ביאליק, המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה והמועצה האזורית באר טוביה. במקביל, נבדקו דיווחים של 162 רשויות מקומיות למשרד הפנים על היקף העסקת היועצים החיצוניים.

עוד ממצאים בדוח: "מחדלים בטיפול בנפגעי חרדה בשעת חרום"

מחברי הדו"ח מתריעים שנמצאו רשויות שהתקשרו עם יועצים בסכומים ניכרים, שהצטברו לעיתים למיליוני שקלים בשנה וזאת, בניגוד לכללי מינהל תקן ובהליכים לא שקופים ולא שוויוניים.
בין ההתקשרויות החריגות: יועץ לענייני דשא, יועץ תכנון מטבחים ויועץ לענייני הפעלת חוגי טניס שולחן.
"הרשויות המקומיות שנבדקו התקשרו עם יועצים בסכומים ניכרים, שהצטברו לעיתים למיליוני שקליים, בניגוד לכללי מינהל תקין, בהליכים לא שקופים ולא שוויוניים ושלא בהתאם לעקרונות שקבע בית המשפט העליון", קובע מבקר המדינה, "חלק מההתקשרויות נמשכו שנים רבות בלי שנבחן הצורך בהן מעת לעת ובלי שניתנה הזדמנות שווה ליועצים אחרים. רשויות מקומיות התקשרו לעיתים ללא הסכמים בכתב, ובכמה מקרים אף ללא שום מסמך כדין, חתמו על הסכמים בדיעבד וחתמו עם הסכמים שחסרו בהם פרטים מהותיים".

שפירא קובע עוד כי "התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות היעילות והחיסכון ויש בה כדי לפגוע באמון הציבור ולעורר חשש כי שיקולים לא ענייניים היו מעורבים בהליכי קבלת ההחלטות". הוא גם מפנה אצבע מאשימה למשרד הפנים, שלטענתו, לא קובע סטנדרטים ברורים, כפי שהתחייב בפני בית המשפט ב-2012.

"על הרשויות המקומיות להימנע מלהעסיק יועצים בתפקידים שמעצם טיבם אמורים להיות מאויישים על ידי עובדי הרשות המקומית", ממליץ מבקר המדינה לנוכח הממצאים. עם זאת, בחלק מהרשויות התופעות החלו עוד לפני כהונת ראשי הערים המכהנים כיום. מהדו"ח עולה, כי עיריית גבעתיים דיווחה אשתקד על העסקת 32 יועצים בעלות כספית של 5.8 מיליוני שקלים, אף שהביקורת העלתה שהעירייה העסיקה פי-ארבעה יועצים לפחות. "העירייה לא הסבירה את הפער האמור", מדגיש מבקר המדינה.

מבקר המדינה גם מותח ביקורת על תחומי הייעוץ במאגר היועצים שאותו מבקשת עיריית גבעתיים להקים ואשר כולל בין היתר: יועץ חשמל ותאורה, יועץ רמזורים, בודק קרינה, יועץ אינסטלציה וניקוזים, יועץ מעליות, יועץ אקוסטיקה, יועצים ארגוניים, יועץ תנועה-תחבורה, מהנדסי כבישים, יועץ מסחרי, יועץ כבישים, קונסטרוקטור, יועץ מיזוג אוויר, יועץ איטום, מטפלים בתנועה ואומנות, יועצי ארכיונאות, יועצי חירום, מודדים, מורים מיוחדים לגיל הרך ולמוזיקה וריתמיקה, יועצים כלכליים, יועץ תיעול, יועץ השקייה ויועץ תברואה.

עוד עולה מהדו"ח, כי בחודשים מרץ ומאי 2014 שילמה עיריית גבעתיים ליועץ עבור "כתיבת נאומים" סכום של 10,620 שקל כנגד חשבונית שהגיש. "העירייה לא חתמה על הסכם עם היועץ לקבלת שירות זה ולא הוציאה עבורו הזמנת עבודה".

משרד מבקר המדינה העיר בחומרה לעיריית הרצליה על שבשנים 2010-2002, במשך כשמונה שנים, שילמה מיליוני שקלים ליועץ נוף, בלי שקיימה הליך תחרותי לבחירתו. "גם הליכי הבחירה שערכה העירייה בשנים 2013-2010 היו לקויים", צויין עוד בדו"ח. בנוסף, נטען שעיריית הרצליה שילמה בשנים 2014-2000 לשני יועצי תנועה סך של 5.41 ו-3.79 מיליוני שקלים, למרות שלא ביצעה הליך תחרותי לבחירתם.
 
בדו"ח גם נמתחת ביקורת על מינויים פוליטיים, שלפני הבחירות פעלו למען בחירת ראש העירייה ולאחריהן התמנו ללא הליך של מכרז כיועצים. בגבעתיים נחתם הסכם עם יועצת תקשורת, המקבלת 20 אלף שקל בחודש (ללא מע"מ), וזאת, ללא הליך של מכרז ולאחר שסייעה בהתנדבות לראש העירייה, רן קוניק בבחירות שהתקיימו לרשויות המקומיות באוקטובר 2013. 
בהמשך הדו"ח הנוקב, משרד מבקר המדינה העיר לעיריות אשדוד. הרצליה וקרית ביאליק, על שלא פעלו להסדיר את סוגיית החשש לניגוד עניינים בהעסקת יועצים חיצוניים. המבקר דורש עוד מעיריית גבעתיים והמועצה האזורית באר טוביה לפעול לאלתר למילוי השאלון לאיתור החשש לניגוד עניינים על ידי היועצים המועסקים על ידן. בדו"ח גם נמתחת ביקורת על אופן העסקת מערך רואי החשבון על ידי משרד הפנים לצורך ביקורת החשבונות ברשויות המקומיות.

"בהליך בחירת רואי החשבון נפלו פגמים", קובע מבקר המדינה וממליץ עוד בפני משרד הפנים לקבוע קריטריונים מפורטים וברורים להקצאת שעות הביקורת לרשויות המקומיות. "משרד הפנים מקצה כ-30 מיליוני שקלים בשנה לצורך עריכת הביקורת החשבונאית ודו"חות הביקורת ברשויות המקומיות", מסכם מבקר המדינה, "משרד הפנים לא השכיל לעשות שימוש מספיק בכלי חשוב זה לצורך מעקב אחר תיקון הליקויים שהתגלו ברשויות המקומיות".
"מחדלים מהותיים בתחום רישוי העסקים ברשויות"

מחברי הדו"ח מתריעים בביקורת שנערכה במועצה האזורית מבואות חרמון נחשפו  ליקויים רבים ומתמשכים לאורך שנים בפעולות המועצה בתחום רישוי העסקים ואכיפת דיני הרישוי. בדו"ח מוצגים נתונים קשים: מבין 262 הלולים בתחומי המועצה, רק לול אחד עובד בהיתר. מתוך עשר תחנות דלק, רק ארבע פועלות בהיתר ומבין 69 עסקי אירוח ומזון רק 29 רשומים. "הדבר עלול להביא לפגיעה בבריאות הציבור, לסכן את בטיחותו ולגרום למפגעים סביבתיים", מתריעים עוד מחברי הדו"ח.
מהביקורת עולה שבמרחב הוועדה נעשתה בנייה לא חוקית בהיקף נרחב, כולל  על ידי ראשי מועצות, תופעה המעידה לדעת מבקר המדינה יותר מכל על תפקודה הלקוי. עם זאת, בדו"ח צויין שבסמוך לתחילת הביקורת ובמהלכה החלה הוועדה, בהנחיית הממונה על המחוז ובהובלת יו"ר הוועדה החדש, בהליך לשיפור עבודתה, לרבות תיקון חלק מהליקויים שנמצאו בביקורת: "על הוועדה להפיק לקחים מהליקויים שהועלו בדו"ח זה ולפעול לתיקונם ולמניעת ליקויים דומים בעתיד", מסכם מבקר המדינה.

מבקר המדינה גם מתח ביקורת קשה על ההתנהלות בעיריית ירושלים, בכל הנוגע לניהול התקשרויות לרכישת טובים ושירותים. "עיריית ירושלים מתקשרת עם ספקים ונותני שירותים במיליארדי שקלים בשנה", מציין המבקר ומתריע: "נמצא שהעירייה משתמשת ביד רחבה בפטור ממכרזים, על כל המשתמע מכך. על עיריית ירושלים לפעול להגברת הבקרה על מערך ההתקשרויות שלה ולנקוט בפרשנות מצמצמת להוראות הפטור ממכרז שבדין".

גם בביקורת שנערכה בחברה למשק וכלכלה במרכז השלטון המקומי נחשפו ליקויים וחוסר יעילות. "החברה אינה מעניקה בעצמה את כל שירותי הניהול והפיקוח לרשויות המקומיות, אלא מתקשרת, ללא מכרז, או הליך תחרותי אחר, עם חברות ניהול ופיקוח והן אלה שמספקות בפועל חלק מהשירותים לרשויות המקומיות", מציינים מחברי הדו"ח, "לפיכך, כאשר רשות מקומית רוכשת ממשכ"ל את שירותי הניהול, למעשה היא מעבירה כספי ציבור רבים שמגיעים, כולם או חלקם, לגורם שלישי  – חברת הניהול, שנבחרה ללא מכרז". בדו"ח מבקר המדינה גם נמתחת ביקורת על אופן ניהול תקציבי הפיתוח ברשויות מקומיות.

"על הרשויות המקומיות לנהל את התב"רים על פי כל דין ולהימנע משימוש אסור בתקציבי הפיתוח", מסכם מבקר המדינה וממליץ בפני משרד הפנים לאכוף ביתר שאת את השימוש שהרשויות המקומיות עושות בכספים אלה, בין היתר, באמצעות הפעלת נוהל לחיוב אישי במקרים רלוונטיים.

תגובת עיריית גבעתיים: "מעיון ראשוני בדוח, ניתן לראות כי הוא נחלק לשני חלקים, החלק הראשן מתייחס לתקופה שבין השנים 2007-2013 (תקופת ראש העיר הקודם) וחלקו השני מתייחס לתקופה שמסוף משנת 2013 – עם כניסתו של ראש העירייה החדש לתפקיד ועד לזמן עריכת הביקורת. עיקר הליקויים אותם ציין המבקר בדוח, מתייחסים לשנים 2007 – 2013, ליקויים הכוללים בין היתר ריבוי יועצים בחוזים ארוכי טווח, חוסר שקיפות והעלאת שכר יועץ התקשורת של ראש העיר הקודם בשיעור של 63%".

"מבקר המדינה מציין בדוח במפורש, כי בשנת 2014, כשנה לאחר כניסתו של ראש העיר הנוכחי רן קוניק לתפקידו ומיד עם כניסתה של היועצת המשפטית החדשה של העיריה עו"ד דניאלה גז, החלה העיריה להסדיר את כלל נהלי בחירת היועצים החיצוניים וההתקשרויות מולם. את כל זאת כאמור, מציין המבקר לטובה. כפי שכבר ציינו בעבר, עירית גבעתיים מתנהלת בשנתיים האחרונות בשקיפות מלאה, ישיבות המועצה משודרות בשידור חי באתר העירייה, הפרוטוקולים של הועדות השונות כולל ועדת התכנון והבניה מפורסמים במלואם באתר העיריה, כל המשרות החדשות מאוישות רק לאחר עריכת מכרזים המפורסמים על פי חוק ורק לאחר שהמועמדים הסופיים נשלחים למבחני התאמה במכונים המובילים בשוק. הדוח כמובן יילמד לעומקו, והיה ונותרו הערות אשר טרם תוקנו, הן יתוקנו במלואן ובהקדם, כפי שמתחייב ראש העיריה רן קוניק".