לקראת השבת שבפתח, הנה זמני הכניסה והיציאה של יום המנוחה וזמני הדלקת נרות: 



כניסת שבת
 
ירושלים: 16:22 
 
ת''א: 16:37 
 
חיפה: 16:28 


יציאת שבת

ירושלים: 17:36
 
ת''א: 17:38
 
חיפה: 17:36

פרשת השבוע: הרב ישראל מאיר זינגרביץ, פרשת בשלח


"וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים" (שמות יג, יז). מסביר רש"י: "חמושים - מחומשים, (רק) אחד מחמישה יצאו וד' חלקים מתו בשלשת ימי אפילה". כלומר, הסיבה למותם של 80% מהעם היא משום שלא רצו לצאת ממצרים. על אותם בני ישראל שיצאו ממצרים, אומר הפסוק "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך...לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב, ב).
 
הדברים טעונים ביאור: במהלך השואה, במחנה ההשמדה סוביבור, היו 3000 יהודים המיועדים להישלח לתאי הגזים. בצעד של ייאוש חסר סיכוי הם פרצו את גדרות המחנה ונסו ליערות. שם לא היה מצוי להם לא מזון ולא דרגש לשינה, אלא שאצל הנאצים חייהם נחשבו כקליפת השום, ולא היה להם מה להפסיד ולכן ברחו.
 
אם כן, מהו "חסד נעוריך, לכתך אחרי במדבר"? הרי במצרים הם היו משועבדים ומעונים, מה היה להם להפסיד מהליכה למדבר? ההסבר לכך הוא שמאז שהחלו המכות לנחות על המצרים, מכות שנמשכו שנה תמימה, פסק השעבוד ומלבד האיסור לעזוב את מצרים הייתה ליהודים רווחה.
 
למה הקב"ה עשה זאת? מכיוון שאם בני ישראל היו עוזבים את מצרים מתוך מצב של שעבוד, איזו בחירה הייתה להם? הלא הם עזבו את מצרים כי לא היה להם מה להפסיד. אבל כאשר הוקל העול והם חיו חיי נוחות יחסית, או אז הם עמדו למבחן: האם יבחרו לצאת ממצרים ולוותר על חייהם הנוחים על מנת לקבל את התורה במדבר ולעבוד את ה', או שמעדיפים הם להישאר במצרים חופשיים משעבוד אך גם פטורים מהעול הרוחני של קבלת התורה. במבחן זה לא עמדו ארבע חמישיות מתוך העם. הם בחרו להישאר במצרים ולא לצאת אל המדבר השומם.
 
גם בגאולה העתידה יחזור המבחן. אם היינו מצויים כיום תחת קלגסי שליטים זרים, המטילים עלינו גזירות אכזריות, והיינו נשאלים: האם רצוננו בביאת המשיח, מי היה דוחה זאת? הלא זהו הפתרון לכל צרותינו.
 
לכן הקב"ה הסיר מעלינו את העול וזיכה אותנו בעצמאות מדינית, וכעת נוצר שוב המבחן: האם די לנו במצב הנוכחי או שמתפללים אנו לגאולה השלמה ומאמינים בביאת המשיח אף על פי שמתמהמה.
 
הנביא מיכה אומר (ז, טו): "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". הגאולה העתידה תהיה דומה ליציאת מצרים. כפי שאז היו אור וחושך מעורבבים זה בזה, כך לפני הגאולה העתידה ישוב עם ישראל וייבחן שנית מי חפץ בגאולה ומי מסתפק במצב הקיים של חומרנות וחיי נוחות. לכן על אלו שכן יצאו ממצרים אמר הקב"ה: "זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתך אחרי במדבר".
 
למרות מה שכבר זכינו לו: מדינה, עצמאות, צבא ועוד, עדיין נשאף לגאולה שלמה שעליה חלמו אבותינו אלפי שנים. מובטחים אנו שגם היא בוא תבוא.