בגלל היעדר פיקוח: 80% מתלמידי הנהיגה נכשלים במבחן המעשי

חוץ מתלמידי הנהיגה והבטיחות בדרכים כולם מרוויחים מהכשלון של משרד התחבורה לפקח על לימודי הנהיגה בישראל. הפרטת המבחנים צפויה להחמיר את הבעיה

גבי גזית צילום: ללא
שיעור נהיגה, אילוסטרציה
שיעור נהיגה, אילוסטרציה | צילום: ingimage/ASAP
2
גלריה

תלמיד נהיגה בישראל משלם בממוצע לפחות 1,000 ש"ח עודפים על תהליך הוצאת הרישיון שלו בגלל פיקוח לקוי של משרד התחבורה על לימוד הנהיגה - ומצב זה עומד להיות גרוע בהרבה אם יוציא משרד התחבורה לפועל את תוכנית ההפרטה של המבחנים המעשיים.  כך עולה מניתוח נתונים שהוצגו לאחרונה בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.

עוד עולה שמשרד התחבורה יצר מצב שבו מורי הנהיגה, בוחני הנהיגה ואפילו המדינה עצמה מרוויחים כיום יותר מ-130 מיליון שקלים עודפים בכל שנה על גבם של תלמידי הנהיגה - וזאת בשעה שהמשרד מתמרץ רמת לימוד נמוכה במקום לעודד הוראת נהיגה ברמה גבוהה.

בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה הסתבר שכ-80% מתלמידי הנהיגה בישראל נכשלים במבחן המעשי הראשון שלהם, בין השאר מפני שמשרד התחבורה כמעט שלא מקיים פיקוח על מורי הנהיגה ועל רמת הלימוד.

על-פי הנתונים שהוצגו, תלמידי הנהיגה שמגיעים מוכנים יותר טוב למבחן הם תלמידי מחוז תל-אביב - שם עומד שיעור ההצלחה במבחן המעשי הראשון על 28.4%, ואילו שיעור ההצלחה במחוז חיפה עומד על 13.9% (ובממוצע ארצי על כ-20% בלבד).

כתוצאה מאחוז הכישלונות הכל כך גבוה במבחני הנהיגה המעשיים נאלצת  המדינה לבצע כ-400 אלף מבחנים מעשיים בכל שנה. למרבה האבסורד,  מצב זה משרת היטב את כל הנוגעים בדבר - חוץ מאשר את תלמידי הנהיגה ואת רמת הבטיחות בדרכים.

בתחילת העשור עלו על כבישי ישראל, בממוצע, כ-120 אלף נהגים חדשים בכל שנה, ויש להניח שבשנת 2015 מדובר בקצב של כ-130 אלף בשנה.


בנוסף, תלמיד צריך לשלם למדינה אגרה בסך 141 ש"ח לכל מבחן שהוא מבצע, ובממוצע - במיוחד במצב שבו הוא נדרש להמתין בין חודש ל-3 חודשים בין מבחן מעשי אחד לאחר - הוא נאלץ לקחת 4-8 שיעורי נהיגה נוספים לקראת כל מבחן (ממוצע השיעורים לקבלת רישיון עומד על כ-43).  בסיכומם של דברים נאלץ כל תלמיד נהיגה לשלם - מעבר לעלות הרגילה של לימוד הנהיגה - כאלף ש"ח לכל מבחן מעשי נוסף שאליו הוא ניגש.

מה שלא הוזכר בהקשר זה הוא שהבוחנים מועסקים על-ידי המדינה בהסכמים אישיים וללא קביעות, ושהשכר שלהם נקבע בהתאם למספר המבחנים שהם מבצעים. במילים אחרות: ככל שבוחן מבצע יותר מבחנים כך משכורתו גבוהה יותר.

אלא שבפועל, כפי שנודע ל'מעריב', משך הזמן האמיתי של מבחן מעשי עומד כיום על כ-15-20 דקות בממוצע, ומכיוון שהיועצת המשפטית של משרד התחבורה מתנגדת להצבת מצלמות וידאו בתוך המכוניות אין דרך מעשית לפקח על רמתו המקצועית.

במשרד התחבורה ישנם גורמים שלוחצים מזה זמן לבצע הפרטה של מבחני הנהיגה המעשיים, כביכול כדי לקצר את משך ההמתנה בין המבחנים.

אלא שיזמים פרטיים שיזכו בשירות המופרט יתוגמלו לפי מספר המבחנים שיבצעו, והאינטרס הכלכלי שלהם יהיה להכשיל כמה שיותר תלמידים ולבצע כמה שיותר מבחנים, דבר שייקר עוד יותר את עלות הלימוד.

כך יירד מספר המבחנים השנתי מ-420 אלף ל-258 אלף, משך המבחן המעשי יוכל לשוב ולהיות 30 דקות נטו, מספר הבוחנים יוכל להיות נמוך יותר, משך זמן ההמתנה בין מבחן למבחן יהיה יום אחד בלבד, ועלות לימוד הנהיגה לכל תלמיד תפחת, בממוצע, ביותר מ-1,500 ש"ח.

תגיות:
רכב
/
לימודי נהיגה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף